שאלה
בס"ד
שלום הרב,
בקבלה, במהר"ל ובמקומות נוספים מדובר רבות על ארבעת היסודות - מים, אש, עפר ורוח - כיסודות המרכיבים את עולמנו.
כך מוסברים כל מיני התנהגויות של כל מיני דברים בעולם עפ"י כמות היסוד המסוים המרכיב את אותו אובייקט (למשל משהו שיש בו יותר מיסוד הרוח או האש, יהיה קל יותר וכד').
מהמקורות השונים עולה לכאורה שאין מדובר במין יסודות רוחניים וכד' - אלא ביסודות גשמיים המרכיבים את עולמנו.
הדברים לכאורה סותרים את הידוע לנו כיום, על כך שהעולם מורכב מאטומים וכד'.
שאלתי היא, מה צריך להיות היחס לכל אותם מקורות המדברים על ארבעת היסודות?
הרי מושגים רבים בקבלה אנו מקבלים בתור סוג של אמת אלוקית שאין לנו השגה בה, ופתאום יסוד מאד נפוץ בעולם הקבלה מהווה סתירה למה שידוע לנו כיום...
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
צריך להתיחס למושגים אלו בהקשר רוחני ולא כמושגים מעולם החומר, חכמים שעוסקים בנושאים אלו לא מנסים ללמד אותנו פיזיקה או כימיה.
הקבלה עוסקת בענינים רוחניים: מושגים אלו מציינים ארבע דרגות רוחניות:
עפר = לא רוחני.
אש = בקצה השני - רוחני ביותר.
מים = יותר רוחני מעפר.
אויר = פחות רוחני מאש.
לכן הסדר הוא: עפר - מים - אויר - אש. אלו כאמור דרגות רוחניות.