שאלה
נתתי למעסיקה שלי לקרוא דברים מפרי עטי והיא נתנה לי ביקורת די שלילית והרגשתי שהביקורת שלה לא נבעה ממקום אמיתי אלא ממקום של אגו והתנשאות כתבתי לה אימייל די חריף ושם קטלתי אותה ואת הביקורת שלה לאחר מספר שעות שמידת הכעס התפוגגה חשבתי שטעיתי ולא הייתי צריכ לקטול אותה ולכעוס עלייה ושזה שהיא דיברה כך זה לא מתוך כוונה רעה זו צורת הדיבור שלה ובשורה התחתונה היא רצתה בסך הכל לכוון אותי ולתת לי ביקורת בונה. בכל אופן כתבתי לה מכתב התנצלות ובו הדגשתי שאני מתנצלת ובאמת הרגשתי יסורי מצפון די קשים כעסתי מאד על עצמי כי הרגשתי שיותר היא כבר לא תחחבב אותי או תעריך אותי למילים יש כוח וברוב המקרים מה שנשבר אי אפשר להחזיר חזרה. בכל אופן שלחתי לה שנה טובה וגם מכתב התנצלות והיא לא ענתה לי מה אני צריכה עוד לעשות????????.
תשובה
ב"ה
שלום.
את מה שצריך לעשות עשית למיטב הבנתך ושיפוטיך. כעת תחכי להזדמנות של מפגש בין הלבבות.
מפגש כזה יכול להווצר ע"י אמירת שלום ,בוקר טוב, ואפילו אמירת תודה על איזה דבר בשגרת היום יום שלכם וכך הקשר בינכם יפתח לקירוב הלב .
וכשתרגישי שהיחסים הופשרו מעט אז תוכלי לשוחח איתה באופן גלוי (מנומס ורגוע) וליישר את ההדורים.
אבל תאמיני שאפשר לתקן ... כמו בשיר של אודי דוידי :
[נופל וקם
ומחדש נדהם
איך את הכוח מגלה
ממש כמו סולם
ניצב מעל כולם
ועל שלביו אני עולה
ותמיד זוכר
כשהייאוש עובר
שמישהו כאן מכוון
כי כל זמן שיש
על הפתיל קצת אש
אפשר לתקן
כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן
כל זמן שהנר דולק אתה יכול לתקן
אחרי חצות הליל
יש עוד תקווה בלב
כמו סנדלר לאור הנר
שואף רק לתקן
שואף רק לכוון
טוב עכשיו - ויהיה טוב יותר
נר ה'
נשמת אדם
וכל זמן שאני קיים
כל זמן שיש
בנשמתי עוד אש
אפשר לתקן"]
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.