שאלה
שלום כבוד הרב,
נאמר בקש""ע, בהלכות חנוכה, סימן ""אסור להשתמש לאורה"", סעיף ב: ""אחר שעבר זמן מצותה, שהוא חצי שעה משעת הדלקתה, מותר להשתמש לאורה. [כ""כ הרי""ף אם היתה דולקת והולכת כשיעור הזה, ורצה אח""כ לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו. וכ""פ הרמב""ם. וכ""ה בש""י סי' תרעב ס""ב. וכתב הר""ן, וה""ט לפי שלא הקצה אותה אלא למצותה]. ""
ובסעיף ג נאמר: ""מותר להשתמש במנורת החנוכיה להאיר בסעודת מצוה וכיו""ב, אחר שנגמר זמן מצותה. [כן נראה מד' הר""ן. וכ""ש להרי""ף והרמב""ם הנ""ל, שמרן פסק כדבריהם. ובשו""ת משנה שכיר (סי' רה) אסר להשתמש במנורת החנוכיה כל ח' ימי חנוכה, אחר שהקצהו למצותו כל ח' ימי חנוכה. ובאמת שאין חילוק בין השמן למנורת החנוכיה, שלדעת הרי""ף והרמב""ם אחר זמן מצותה לא הוקצו. ואין לנו אלא דברי מרן]. ""
להלן שאלתי.
לא הבנתי מה החידוש של סעיף ג' על סעיף ב'. זה נשמע כמו פרט של כלל ואין אוזני שומעות טעם הפירוט.
תודה,
תשובה
שלום
אני חושב הוספת בסעיף ג', זה שלא רק שמותר להשתמש באור מהחנוכייה, אלא שמותר גם להשתמש בחנוכייה עצמה ולהעמיד אותה במקום שצריך.
כל טוב