אני פשוט יודעת שאני בנאדם קנאי

בס"ד
שלום רב,

הקב"ה לא הבטיח לנו חיים קלים. יש בעולם מצבים שקשה לנו אתם, צריך להשקיע הרבה כוח ועמל כדי להתקדם ואין לצפות להצלחה ביום אחד.
לכל אחד יש את היצר הרע שלו, הקשיים שלו והמאבק שלו. אצל כולם יש קשיים וצריך לעמול בכוחות רבים כדי להתקדם: אצל אחד זו השכמה לתפילה, אצל אחר זה לימוד תורה, אצל השלישית זו שמירה על הצניעות ואצלך (כמו אצל רבים אחרים) זו הקנאה.
הכי חשוב שלא תתני לקנאה מקום מרכזי מדי. זו המטרה של היצר הרע - להבהיל אותנו בחטאים שלנו ואז להפיל אותנו לדכאון ויאוש.
אל תנסי לחסל את הקנאה - גם זו עצת היצר הרע לתת תחושה שעלינו לחסל מיד את החטא - גם אז, כשלא מצליחים, מתייאשים.
מסקנה: מצד אחד אל תטרידי את עצמך יותר מדי בקנאה, תתעלמי ממנה. מצד שני אל תנסי להלחם בה יותר מדי אלא רק להתקדם מעט, כל הזמן, במאבק נגדה.
הדרך היותר עמוקה לסלק את הקנאה - לא להלחם בקנאה אלא במה שמביא אליה. את מקנאה מפני שאת עושה השוואות ומרגישה שהחברה שווה יותר.
את צריכה להפסיק להשוות בינך לבין אחרות. להעריך יותר את עצמך. לאהוב יותר את עצמך. ללמוד לשמוח בחלקך. לומר לעצמך שכל אחד הוא ייחודי ויש לו את המקום המיוחד שלו בעולם (במקורות ישראל אומרים שכל אדם הוא כמו ´אות´ בספר תורה = אי אפשר בלעדיו).
עליך לדעת שבשמים לא מעריכים אדם לפי מה שהוא מצליח, אלא לפי מה שהוא משקיע ומתקדם עם הכשרונות שהקב"ה נתן לו. אם יש מישהו שהוא גאון בתורה ומלמד שעורים רבים, בארץ מאוד מעריכים אותו אבל בשמים מעריכים יותר את מי שמשקיע כל כוחו ומרצו בלימוד גם אם אין לו השגים רבים. על כך נאמר "לפי הצער השכר" לכן גם ההערכה העצמית שלך לא צריכה להיות לפי ההשגים החיצוניים אלא לפי העולם הפנימי שאת בונה לעצמך.