שאלה
שלום לרב!
הדברים שאני יאמר לך עכשיו הם קצת מוזרים. בוודאי לא שמעת זבר כזה ממישהו במיוחד לא אם הוא דתי. בכל זאת: אני מתביישת בדת שלי. ואני מדגישה בדת ולא באמונה. כי אמונה זה דבר שאף אחד לא רואה חוץ מהקב"ה כמובן. אבל הדת זה דבר שכן רואים. אני לא מתבישת בעובדה שאני דתיה חס וחלילה, אלא שאני לא רוצה שכולם יראו אותי בתור דתיה. אולי זה מה שגורם לי לקשיים כמו: תפילה בציבור או לברך כי אני לא רוצה שידעו. אני רוצה שהדת שלי תהיה על בסיס שלי ושל הקב"ה ולא שום אנשים מהצד שצופים בי. לפי דעתי זה קרה בגלל שהמשפחה שלי לא מדקדקת במצוות אזלא נעים להיות שונה. הייתי רוצה עצות ממך. וחוץ מזה אימי משתמשת במיקרוגל ותנור משולב, היא מפרידה בין בשר לחלב ע"י כוס מים. האם זה בסדר? והאם יש מקום להתרים, כי לא נעים לי להסיט אותה מדרך חייה. אני לא אחת שתבוא ותעיר לאנשים שהם לא עושים משהו בצורה הנכונה אפילו אם זה בענייני דת. טוב סליחה על כל מה שהארכתי בדברים הייתי חייבת להוריד את זה מלב. תודה מראש!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
את צודקת!!!!!!!!!!!!!!!!!
צריך לעשות כל הזמן דברים טובים בסתר.
בצנעה.את צודקת בזה מאוד.
לצערי יש תפיסת עולם אנטי דתית שאומרת:
עשית ולא פרסמת,כאילו לא עשית"
היהודות מתנגדת לתפיסה זו מכל וכל!!!
צריך לעשות ואם זה מתפרסם אז העשייה נפגמת!!!
עד כדי כך!!!
תמשיכי לעשות דברים בינך ובין השם.
בצנעה,
בסתר,
בטוהר הלב,
בלי לפרסם ולהתגאות.
כדאי לך לקרוא הרבה פעמים את איגרת הרמב"ן.
חזקי ואמצי!!!