אני דתייה- אז מה?

שלום

זו גאוה טובה לשמוח שאת נאמנת לתורה. כמו שאנו אומרים בסיום מסכת 'שלא שמת חלקנו מיושבי קרנות'.
גם ביושבי קרנות יש מעלות מסויימות, אך זו זכות עצומה להיות שייכים לבית המדרש.

אין לך ממה לחשוש, דתיים ודתיות עובדים בכל המדינה בכל המקצועות הרגילים, באלה שמרוויחים הרבה ובאלה שמרוויחים פחות.
כשאדם מקבל מישהו/י לעבודה, הוא מעוניין לבדוק אם כדאי לו כלכלית להעסיק אותו.
לדתיים אין מניעה לעבוד טוב בכל העבודות, חוץ מעבודות שאינן צנועות או עוברות על החוק כמו גזל וכדומה.
ב"ה רוב העבודות היום מתחשבות בעובדים הדתיים ואין בעיה לעבוד. האוכלוסיה הדתית לאומית נמצאת היום בכל העבודות שיש, בתפקידים בכירים מאד ובתפקידים זוטרים.

לאחר שירות לאומי כל העולם פתוח בפנייך. את יכולה ללמוד משחק, עסקים, רפואה, הכל. את גם זכאית למלגה כמו מי ששרתה בצבא. היותך שייכת לעולם האמונה, מקנה לך יציבות, בריאות נפשית של צניעות ומידות טובות. גם בשאר האוכלוסיות במדינה קיימות מידות טובות, אך באוכלוסיה שלך זה לא רק מומלץ אלא חובה, וזה משתלם מאד בסופו של דבר. הזוגיות היא זוגיות, הקהילה היא קהילה והחינוך הוא חינוך, (למרות הקשיים של החינוך הממלכתי דתי).

התחושה הלא נוחה ליד דתיות היא (כדברייך) מתחושת תחרות. אין סיבה לחוש תחרות. מצאי בתוכך את עמוד השדרה שלך, את האמונות והאהבות שלך, ואל תבדקי אם יש להם אישור מהחברה, את לא צריכה אישורים מאף אחד לאישיות שלך.
יש להניח שכשתשתחררי מהצורך לקבל אישור מהחברה שאת 'בסדר', תחושי יותר בנוח איתן.

כל טוב