שאלה
שלום לכבוד תורתו
אני בת 22 ולפני כשנה וחצי היה לי קשר עם בחור שכעת הוא בן 19. הקשר התבטא בעיקר בשיחות טלפון
בהן הבחור דיבר על עצמו ועל העולם הפנימי שלו.
ראוי לציין שמדובר בבחור שעבר דברים מסובכים וקשים מאד בחייו ובאותה תקופה לא היה בשום מסגרת מסודרת,ובמהלך הקשר בינינו הוא התחיל לתפוס כיוון לגבי דברים משמעותיים בחיים(קיום מצוות,בינו לבינה). הקשר בינינו הופסק ביוזמתי כאשר קלטתי שהוא חושב שיש בינינו מעבר לשיחות עידוד ומוטיבציה בשבילו.
אני מתנצלת על האריכות.לאחרונה נודע לי שהוא במצב ירוד מכמה בחינות.הוא התגייס ומסתבר שכבר הספיק ''לשבת'' קצת בכלא. השאלה שלי היא האם אני יכולה לקחת את הסיכון שהוא יפרש את פנייתי אליו בצורה מוטעית ולפנות אליו על מנת לנסות ולעודד אותו על סמך הכרותי איתו,או שעדיף לא לעורר אצלו תקוות מיותרות?
שוב,סליחה על האריכות הרבה.
בתודה מראש,מוריה.
תשובה
ב"ה
מוריה שלום.
אני מבין את הדילמה היא לא פשוטה כלל ועיקר.
אני חושב שכדאי ליצור איתו קשר,
לעודד אותו,
לתמוך בו,
לשוחח איתו,
לבקר אותו בכלא,
לשלוח לו חבילות שי,
לחזק אותו ,להקשיב לרחשי ליבו,
אבל לא את !!!!!!!
בשום אופן לא את.
חפשי משהו אחר שיעשה את המצווה הזו.
דווקא בגלל מצבו הוא יפרש את זה אחרת ממה שאת מתכוונת --לא כדאי--.
בהצלחה,
עוזיאל