שאלה
שלום לרב,
שוחחתי עם חבר חילוני לגבי אמינות התנ"ך.
הוא טען, שהוא מאמין באמת ביציאת מצרים, אבל הוא טוען שלא כך היה הסיפור המקורי.
הוא טוען שהסיפור המקורי היה פחות הירואי ופחות "מנופח" כמו שהוא מתואר בתנ"ך.
ניסיתי להסביר לו שסיפור כזה לא מומצא ע"י מספר אנשים בודדים ומעבירים את הסיפור מדור לדור, אלא צריך משהו חזק ורציני שיגרום להם לספר את אותו סיפור.
כמו כן, ניסיתי להסביר לו שהתורה נכתבה ע"י משה (עפ"י אלוקים) והעברה מדור לדור - כלומר משהו כתוב שעבר מדור לדור.
הוא לא ממש הסכים איתי. האם יש איזו הוכחה/טיעון/הסבר שבאמת אין תוספות ושגיאות בתנ"ך שאנו מכירים היום?
בברכה,
ליאור
תשובה
שלום
המח הוא אחד מאברי האדם, וכמו כל איבר, הוא צריך את המזון המיוחד לו. הבטן צריכה אוכל אחרת תכאב, הידיים צריכים עיסוק אחרת יתנוונו וכו', והשכל צריך לחשוב.
מקור האמונה (וגם האהבה והנבואה) אינו באבר המח ואינו בתכונת הרגש.
מקור האמונה הוא בקישור הנשמתי שלנו עם האמת האלוקית. מתוך הקישור הגדול הזה, שהנביאים יכלו לחוש אותו בצורה ברורה, ואנו רק מעט, מתוכו נוטפים נטיפי אמונה ומתבטאים בשכל וברגש ובשאר חלקי האדם.
לכן, הצורך שלנו בהוכחות שכליות הוא בנחת וברוגע, מתוך בטחון במה שאנו כבר יודעים- דבר ד' בתורה הוא אמת. כך אנו שומעים את נשמתנו אומרת לנו. אחר כך ניגשים להאכיל את השכל בהוכחות נכונות. חשוב להאיכל את השכל, אך זה אוכל בלבד ולא מרכז הודאות.
אני לא מכיר הוכחה שאינה ניתנת לפירכה שאנו אכן יצאנו ממצריים. כל הוכחה ניתן לפרוך, כדברי דקארט.
אך כאמור, זה לא מטריד. ישנן הוכחות הקרובות לודאי שאכן יצאנו ממצריים, החל מהוכחת הכוזרי שהבאת וכלה בהוכחות של רס"ג ועוד רבים מגדולי ישראל, שטרחו לתת מזון לשכל שלנו, ולחזק כך את האמונה.
כל טוב