שאלה
למדנו סוגיה בכתובות דף עה שם אומר רבה בר בר חנה: כן, אני ראיתי ערביה אחת שהפשילה את דדיה לאחוריה והניקה.
כיצד אפשר להבין שרבה בר בר חנה מסתכל על ערביות מיניקות, ולא מקפיד על שמירת עיניים?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מאוד הצטערתי לקרוא את השאלה המקורית שבסגנונה וברוחה רחוקה מאוד מדרכם של לומדי תורה לשמה.
אני ממליץ לשואל לעשות חשבון נפש אודות דרכו בלימוד תורה. השאלה נשאלה בניסוח תפל מאוד. לימוד תורה אמור לעדן את האדם, בודאי להרגיע את היצרים שלו.
כאן היא רשומה לאחר הסרת ה-´קליפות´ שלה.
התשובה לשאלה שלך מצויה בדברי ´הבן איש חי´. הוא קובע אודות אישה מניקה שאם דרכה לגלות דדיה אז הם נחשבים כידיים ורגליים.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת בא
http://www.shechem.org/torah/benishhi/reshon/bo.html
אות י
אשה שמניקה את בנה ומגלה דדיה, אסור לקרות או לברך כנגדה, אפילו היא אשתו וכ"ש באשה אחרת, וי"א כיון דהאשה דרכה לגלות דדיה בזמן היניקה הרי הדדים נחשבים אותו זמן כמו כפות הידים והפנים, ורק אם אינה מניקה שדרכה להצניע דדיה ומקפדת על זה אז אסור לקרות כנגדה, ויש לסמוך על סברה זו בשעת הדחק: