שאלה
מנין לנו שאדם נענש כאשר הוא מבצע עברה בעונש פיזי כגון מחלה או שאר מרעין בישין אחרים והרי הפרוש על המשפט "שכר מצוה מיצוה ושכר עברה עברה" הוא כפשוטו האם כאן היהדות פרשה את נושא שכר ועונש כמו הנצרות ? ואם כן למה האם זה נועד לקרב את אילו שמאמינים מיתוך יראת ה'?
תשובה
שבוע טוב
אםירדתי לסוף דעתך, הרי שאתה מערבב בין כמה מושגים:
"שכר מצוה - מצוה" אומר שכשאדם נכנס למסלול של עשיית מצוות הוא מיד ימצא עצמו מוקף בחבילות של מצוות, וכן חלילה להיפך. זוהי אמירה מוסרית ולא משפטית.
מאידך - את חשבונות השכר ועונש המוטלים על האדם בגין מעשיו איננו יכולים לדעת: "אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות".
החובה של האדם, העולה ממשנה זו היא לא להפוך להיות רואה חשבון או זבן בחנות מכולת שרושם את סיכום מעשיו, אלא לחפש את הנתיב שיוביל אותו לעשיית טוב, וממילא יהיה מוקף במצוות.
הענישה הפיזית (מחלות וכדו') היא דרך של הקב"ה לתקשר איתנו, אך צריך להיות במדרגה מספקת כדי להבין זאת.
בברכה
בני לאו