שאל את הרב

אמונה

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 24/09/13 01:34 כ בתשרי התשעד

שאלה

שלום כבוד הרב ,

רציתי לשאול שאלה ..

בזמן האחרון האמונה שלי קצת מדרדרת ..אני לא מתפללת כל כך חוץ מבמסגרת בית הספר ..וכבר אין לי את הכח (ושלא נדבר על הרצון) לברך ולהאמין ..הסיבה היחידה שאני לא מפסיקה זה שאני מקווה שהרצון שלי להאמין יחזור , כי יש בתוכי משהו שאומר לי שזה הדבר הנכון ..להמשיך באמונה ..

לפני כמה ימים חברה שלי שאלה אותי למה אני קמה בבוקר ..מאיזה סיבה ? אז אמרתי לא יודעת ...היא שאלה אולי אלוקים ? אז ממש כבר עמד לי על קצה הלשון - הפסקתי להאמין ..אבל עצרתי את עצמי ושתקתי ..

עכשיו , הדבר הזה משפיע עליי בעוד נושא ..כמו הדרכה ..עוד חודש וחצי השבט שלי בבני עקיבא צופה לכניסה להדרכה ..אנחנו סניף מעורב , וכל כך קל ליפול בנושאי בנים בנות כשמדובר בצוות ..בגלל זה אני שוקלת אם בכלל להיכנס (למרות שזה בערך החלום שלי) כי אני פוחדת שאני לא מוכנה מספיק בשביל לעמוד בזה ..

אני באמת מקווה שתצליח להשיב לי בתשובה של מה לעשות - איך לחזור לעצמי - ולא סתם לקרוא את התשובה ולהמשיך הלאה ..

תודה רבה רבה רבה !! באמת כל הכבוד על העבודת קודש שאתם עושים פה (:

תשובה

בס"ד
שלום רב,

אסור שאמונה תפגע בחלומות שלנו, האמונה והחלום צריכים להתחבר ולחזק זה את זה.
לכן תכנסי להדרכה ומתוך ההדרכה תתחזקי ותשאבי כוחות לעמוד בנסיונות ולחזק אמונתך.
הדרכה נכונה מעניקה הרבה כוח.
תשקיעי בהדרכה את כל המרץ שלך: את השכל ואת הרגש.
תעבירי פעולות בדברים שיחזקו את הרוח שלך ושל החניכים שלך: על עם ישראל וארץ ישראל, על חברה מעורבת ששומרת על עצמה ומקפידה על הדת, על תורה ועבודה, על צניעות בכל המובנים ועל הכוח שבענווה.
כדי להצליח בכל התפקידים החשובים הללו תחפשי ותמצאי עזרה מתאימה.
תחשבי על דמות של מדריכה טובה שהיתה לך - שהעבירה לכם פעולות טובות בצורה מלהיבה. תפני אליה ותבקשי שתעזור לך בתחילת הדרך.

באשר לאמונה הפרטית שלך, את כותבת: "הסיבה היחידה שאני לא מפסיקה זה שאני מקווה שהרצון שלי להאמין יחזור"
עלי לתקן אותך: הרצון להאמין איננו עצמאי, הוא לא הולך או חוזר מעצמו. הרצון להאמין הוא לגמרי שלך.
את יכולה וצריכה להחליט אם את רוצה או לא רוצה להאמין.
אם תחליטי להאמין - תאמיני.
אם לא תאמיני, זה לא בגלל רצון שפתאום נעלם - זה מפני שאת החלטת שאינך רוצה להאמין.
הרצונות הללו קשורים לעולם הפנימי של כל אחד מאתנו: יש בתוכנו קולות חומריים גופניים שמתעצלים להאמין שלא רוצים את החובות של האמונה ומעוניינים בחיים ללא גבולות ומגבלות.

מצד שני, את מציינת קול פנימי רוחני, קולה של הנשמה (ציטוט משאלתך): "יש בתוכי משהו שאומר לי שזה הדבר הנכון ..להמשיך באמונה..."

את קובעת אם את רוצה להאמין או לא רוצה להאמין. יש לך בחירה חופשית, לגמרי חופשית, לאיזה קול להקשיב ובאיזו דרך ללכת.
מאחל לך שתלכי בדרך הנכונה.

כתבות נוספות