שאלה
אמונה היא שילוב ברמה גבוהה של הלב עם השכל... (כך קראתי בכמה מקומות שונים).
לאחר כמה בעיות בחיים שלי לאחרונה, ראיתי הרבה הסתר פנים ומניעות... ודרך זה גם נפלתי למשבר עמוק באמונה עד כדי כפירה למשך כמה ימים...
לאחר שחקרתי עוד פעם.... והתעמתתי עם עצמי הגעתי למצב שבו אני די מאמין עפ"י השכל.... אבל לא דרך הרגש.
כלומר, השכל מאמין ויודע אם עפ"י ספרי אמונה שונים ואם ע"י אמונה בתנ"ך וכו', אך עדיין הלב לא מרגיש בכך.
כיצד ניתן להגיע לידי אמונה רגשית גם כן...
כי בסופו של דבר "להסתכל על הבריאה" לא ממש עוזר - כי האמונה עצמה נפגמה ולכן גם אם אני רואה דבר מדהים אז זה לא מעורר לי רגש מיוחד אל הקב"ה (לצערי הרב) - וללא אמונה רגשית - האמונה איננה אמונה באמת... לפחות לא ברמה גבוהה שבו יש רצון לקיים ולא רק מכח הידיעה שזה מה שצריך לעשות. מהם הדרכים לעורר רגש חזק זה הקיים בכל יהודי?
אשמח לדעת מה אוכל לעשות על מנת להתמודד עם זה ולחזור למצב שבו גם ארגיש זאת. כי זה מאוד חסר לי...
בתודה מראש, איתן
תשובה
לאיתן היקר שלום.
אני כותב לך שעתיים וחצי אחר כניסת יום הזכרון. הראש שלי מלא בחברים שנפלו ונפילתם טלטלה את עולמי מאד. האמונה בה' אינה חלק מטלטלה זו. ה' קיים ונצחי ואנחנו בני חלוף. הטלטלה קשורה לקשר ביני לבינו. האם הוא שומע אותי? האם הוא אוסף את תפילתנו? למה אין תגובה ממנו לקריאתנו?
על זה צריך ואפשר לעבוד.
האמונה בה' אינה קשורה לשכל או ללב. היא קשורה וזהו. היא נמצאת בעצם הוויתך. הלימוד יכול לעזור ולראות כיצד טיפלו הוגים שונים בשאלות שהעליתי למעלה. זה לא יתן מזור לנפש. הרפואה היא לדבר ולשוחח איתו. לא בצורה משונה אלא בשקט. בתפילה, בברכה, בטיול. לחפש אותו בכל הזדמנות, ולשאול אותו את השאלות הכי קשות, כי הוא יודע תעלומות.
ברוך שם כבוד מללכותו לעולםועד.
בני לאו