שאלה
לרב עוזיאל אליהו,
שלום רב ושפע ברכות.
אני לומד בישיבה, בן 18 כמעט.
המצב כיום כידוע הוא לא קל.
אך אני לוקח אותו מאוד בקלות, לעומת זאת. אמא שלי כל הזמן מתפלאת על היחס שלי למציאות.
אני פשוט חושב ויודע שהכל השגחה פרטים,
"כל דעביד רחמנא --- לטב עביד!".
היום אנחנו לא יודעים להבדיל בין טוב לרע, ובין היתר לכן יש היום את ברכת "ברוך דיין האמת" ועוד ברכות שמביעות על עצב כמו ראיית ירושלים בחורבנה וכו'. הרי ידוע שלעתיד לבוא בע"ה לא יהיו יותר את הברכות האלה והכל יהפוך למשהו טוב גם בעינינו - כלומר לעתיד לבוא נבין שהכל לטובה - כל דבר ודבר.
לכן כשמבשרים לי על פיגוע, אני לוקח את המצב נורא בקלות. ממש באדישות. כואב לי על רצח של יהודים בארץ ישראל אבל אני מבין שהכל השגחה והכל מכוון מלמעלה - הכל לטובה, נקודה.
הרבה פעמים אמא שלי לא מבינה אותי איך אני כ"כ
"אדיש" למצב היום... אבל זה המצב וזו המציאות עבורי.
האם אני נוהג בסדר?
תודה רבה.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
עד שאתה קורא כעת את התשובה בטח כבר נהיית לבן ח"י..
אתה צודק בגישה שלך מפני שהיא לא נובעת מאדישות אלא , מעוצמה פנימית ומאמונה עמוקה שמקוננת בנפשך.
זו דרגה מאוד גבוה של הנפש שיכולה לחוש שכל מה שעושה השם הוא לטובה.
מי שחש את זה חש עוצמה גדולה מאוד.
יישר כוחך !!!!!!
תגדיל תורה,
תגדיל אמונה,
תקרין עוצמה,
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקנו.
עוזיאל