שאלה
שלום כבוד הרב, יש בחורה נחמדה מאד, ממדרשה ללימודי יהדות בשכונתי, שלאחרונה עוזרת לי בנקיון הבית. די התידדנו ועום אחד היא שאלה אם תוכל לבוא אלינו לסעודת שבת. הסכמתי (למרות שלא הייתי בטוחה שזה רצוי שאחת שעובדת אצלי גם תתארח... לא יודעת למה) בשמחה, כי היא בקשה, אז זו מצוה לארח אותה. כשאמרתי לבעלי הוא קצת עיקם את האף, למרות שבד"כ הוא ממש לא מתערב בדברים האלה, הוא נתן לי להבין שהיא קצת דוחה אותו. הופתעתי כי הוא מתייחס אליה כ"כ יפה כשהיא מגיעה... בכל מקרה לא היה שייך לבטל, היא שוב ושוב אמרה לי כמה היא מתרגשת לקראת הסעודה.
בנוסף לכך יש לי ילד קטן שמתבייש ממנה מאד. כשהגיע ליל שבת אותו ילד ממש לא רצה לגשת לשולחן ופשוט ביקש לישון. אמרנו לה שהוא מרגיש לא טוב...
הבעיה היא שהיא מאד נהנתה באותה סעודה וכבר רמזה על כך שתשמח לבוא שוב. פעם פעמיים אפשר לומר שזה לא מסתדר... אבל כמה זמן אפשר לסרב לה? האם יש לרב רעיון מה אני יכולה לומר שלא יפגע בה? או האם אני אמורה איכשהו להשפיע על בעלי ועל הילד שיישרו קו? אודה מאד מאד על תשובתך המהירה.
תשובה
שלום וברכה
במצבים אלה אין לנו ברירה אלא לתמרן.
היסוד הגדול הוא המחויבות שלך לבעלך ולבנך. הם קודמים לכל, אבל קדימות זו אינה פוטרת את החובה שיהא ביתכם פתוח לרווחה.
על כן, דבר ראשון באים לקראת הבעל ולקראת הילד, ומסכמים אתם על סדרי ההזמנה של הבחורה. בשעה שהם יראו שאת מעמידה אותם בראש ובאה לקראתם הם ישתפו פעולה להזמנה מסוימת שאף הם יסכימו לה (אפילו אם יעקמו את האף) וכך תנהגי.
חכמת נשים בנתה ביתה.
כל טוב