שאלה
שלום וברכה:
יש לי מספר תהיות:
1. ידוע לכל שאסור לנגוע ביום השבת במוקצה , לדוגמה במגהץ מספריים וכו..
וכל זה שמא אני אשתמש בהם.
ובאמת אם אני ארים מגהץ בשבת אני אגיע לידי כך שאני אשתמש בו?!? לא נראה לי בכלל.
2. בשבת אסור להעביר ממקום למקום את נרות השבת אך אם הם על מגש ועל המגש יש גם סידור - מותר!
זה נראה לי מוזר מאוד . למה לא מלכתחילה מסכימים להעביר את הנרות?
או אבל שאסור לו להיות בארוע כמו חתונה אך אם הוא יגיש דבר כלשהו לשולחן כמו מלצר זה אפשרי.
מה שבעצם אני מנסה לומר בין השורות זה שנראה לי לפעמים שיש החמרות אך תמיד נמצא משהו שמקל..
זה מבלבל מאוד ונראה לי אבסורד.
מצפה לתשובה ותודה מראש
ליאת
תשובה
לליאת
את שואלת כיצד תמיד "מסתדרים" עם ההלכה.
הנושא הזה מאד רציני ומעמיק וצריך להבין את הדרך שבה פועלת ההלכה, כמערכת של חוק. בכל חוק יש פרצות, והאדם שמוצא את הפרצה בחוק ו"מערים על החוק" לא עובר עבירה ואי אפשר לשפוט אותו.
את ההלכה נתן לנו הקב"ה, ולהבדיל ממערכת חוקים אנושית הוא גם נתן את החוקים וגם "שתל" בתוך החוק פרצות, כדי לאפשר לנו למצוא אותם ול"העקים על החוק". על זה נאמר שהקב"ה אומר: "בני אם חכם לבך - ישמח לבי גם אני".
בברכה
בני לאו