שאלה
שלום הרב.
פניתי אליך קודם ברצון לשמוע מעט חיזוקים לגבי הישיבה שאני הולך קרני שומרון,ובאמת חיזקת.אומנם, הורי ובעיקר סבא שלי כלל לא דוגלים ברעיון הזה.הם רוצים שאני אלך ללמוד יג יד לצאת עם מקצוע או לעשות מסלול רגיל 3 שנים בצבא. לטענתם ישיבה היא בזבוז זמן (5 שנים יותר מדי). וכן ציטוטים כמו "מתי תתחתן?" ומאיפה יהיה לך כסף לחתונה...
סבא שלי הוא עוד יותר ביקורתי בעניין ומביא לי סיפורים על קרובי משפחה שעשו את המסלול הזה ועכשיו הם פושטים יד לצדקה או חיים בדוחק וכו'..
מה אני אמור לענות להם?
איך אני משכנע אותם שזה המסלול הכי טוב שיש על מנת לעצב את האישיות שלי לחיים ולהיות בן אדם שיודע תורה?.
תודה.
תשובה
שלום
מי שהתורה גרמה לו שיפשוט יד בשוק, הרי שלא למד מימיו תורה בעומק.
'כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון', זהו כלל יסודי בהקדמה ללימוד התורה.
אל תציית בזה להוריך ולסבך, אלא כבד אותם וירא מפניהם.
אמור להם בענווה ובכבוד שאתה מעריך את דעתם ואוהב אותם, אך חושב אחרת. אין מצוות ציות לאב ואם, יש מצוות כבוד ומורא.
גם אם הוריך יפגעו מהליכתך לישיבה, עליך לדבוק בהחלטתך הפנימית, 'איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו', אם אומר לך לחלל שבת, אל תשמע לו.
שב עם עצמך שעה, כתוב את כל מה שעל ליבך, את הסיבות כן ללכת, והפחדים המונעים מזה. עשה חשבון נפש אמיתי וקבל הכרעה.
אח"כ לך אליהם ושתף אותם בהכרעה שלך, בעוצמה ובענווה.
תרגיע אותם, אלפים רבים עברו במסלול הזה, ורובם המכריע נשואים בשמחה עם פרנסה קבועה. הגישה הרואה בתורה נוגדת את החיים הנורמאלים היא גישה ישנה שנס לחה בהקשר של תורת הציונות הדתית. זה פשוט לא נכון.
בע"ה תזכה ללמוד תורה ואח"כ לצאת לחיי המעשה בשמחה.
כל טוב