שאלה
שלום רב
אני חייל משוחרר מזה כ5 חודשים ואני לא מצליח למצוא את עצמי כל כך בחיים.
אני מרגיש ממש חלש מבחינת המידות, נמשך לאדמה ולעצלות ופחות לעשיה, נמשך - אבל לא מרגיש עם זה טוב. ממש לא.
אני רוצה לרצות.
רוצה לרצות ללמוד תורה יותר, להיות אידיאליסט יותר וחומרי פחות, להצליח לשרוד בתנאים לא טובים , להתפלל כראוי. ללמוד לתואר ראשון..
אני רוצה לרצות אבל מוצא את עצמי יום אחרי יום ממשיך בזרם הריקני והגיהנומי הזה של ה'נוחות' בבית אבא.
איך מדליקים את הניצוץ של האש שבערה בנעורים מדי פעם אבל כבתה לנוכח העולם (הסובייקטיבי) המאכזב, הפינוקים שהורגלתי אליהם, וחוסר היכולת סיבולת שלי? אני מרגיש ממש חלש ביכולת התמודדות שלי.
האם יש טריק? כי לומר 'להתחיל' כבר ניסיתי כמה פעמים ואני חלש מלהמשיך, אני פשוט לא מצליח להתמיד..
אשמח לעיצה או שניים..
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית רק אתה יכול לתת תשובות לעצמיך מפני שרק אתה מכיר את כוחותיך ואת החולשות שלך. ורק אתה יכול לחלץ את עצמיך מהמצב שבו אתה נמצא.
הפתרון נמצא אצליך ואך ורק אצליך!!.
עצתי אליך שכדאי לך ללכת בדרכי יעקב אבינו שפשוט "התנתק" מבית אבא ואמא והלך ללמוד תורה בבית שם ועבר. ולא סתם הלך אלא ["טמן" עצמו ] בתוך התורה.
בדיוק כפי שטומנים גרעין של לימון באדמה !! בתחילה הגרעין יבש ואח"כ כשהוא באדמה קר לו ורקוב לו והוא בודד אבל לאט לאט [מתוך הטמינה באדמה הוא מתחיל לפרוח ולהיות עץ נותן פירות ] (פירותיו יקרים מאוד בתקופתינו... [22] שקל לקילוגרם של לימון לא עסיסי ).
על כן כדאי לך לבחור במקום שליבך חפץ ללימוד תורה ושם תטמין את עצמיך פרק זמן מסויים עד שתתחיל לפרוח .
אחי היקר אין מנוס מעבודה קשה ואין מנוס מהתמודדות.
התורה תרים אותך גבוה, התורה תטהר אותך התורה תיישר אותך,התורה תתן לך איכות של חיים שלא תמצא בשום מקום.
קדימה לעבודה!!
בהצלחה,
עוזיאל אליהו,
.