איך ממשיכים הלאה ?

שאלה

היי,

אז ככה..

במשך 3 שנים הייתי אובססיבית כלפי שכן שלי שגדול ממני ב10 שנים.. (הוא 30, אני 20).

תמיד חיפשתי ליצור איתו קשר, אם זה ביציאה מבית הכנסת, אסמסים פה ושם..

תמיד הייתי עוברת דרך הבית שלו בתקווה לראות אותו, בקיצור, אובססיה .

במשך כל הזמן הזה ניסיתי להפסיק לחשוב עליו, לומר לעצמי שזה לא בריא בשבילי וששום דבר טוב לא יצא מזה.

לפני 3 חודשים החלטתי לשלוח לו אסמס ואו לפתוח את זה או לסיים עם זה, העיקר להוריד את זה מעלי, כי הרגשתי שהמחשבות עליו הורסות לי קשרים זוגיים.

למרות שלא ציפיתי, הוא הראה התעניינות ורצה שנשב ונדבר על זה.

מפה לשם, התפתח מעיין קשר.

אמנם קשר מוזר שראיתי מההתחלה שלא מתאים לי, אך בכל מקרה ניסיתי..

הרגשתי שהוא לא הכי הראה עניין, בקושי יצר קשר והרגשתי שאני סוג של רודפת אחריו..

ישבתי ודיברתי איתו על העניין ועל איך אני מרגישה, והוא טען שלא נעים לו, שהוא מרגיש שהוא רודף אחרי.. אז הלבנו את העניינים והבנו שהיה פה מעין ״תקל״ ואז המשכנו כביכול כרגיל, אבל בהרגשה שלי שוב מצאתי את עצמי באותו המצב, העיקר להישאר איתו בקשר.

בשלב מסויים שמתי לב שהוא תמיד חותר למצב של נגיעה. (לפרוטוקול, אני מנסה לשמור נגיעה, אבל לא תמיד הולך לי..)

תמיד יעדיף שניפגש אצלו בזמן שאני מציעה שכמו כל זוג נורמלי, נצא למסעדה, סרט, טיול.. משו, העיקר לא בבית.

הוא כמובן שוב קנה אותי במילים וחיוכים ושוב הייתי חוזרת הביתה בהרגשה רעה שאני רק מדרדרת את עצמי למקום שלא טוב ונכון בשבילי. אבל הייתי מסונוורת מכדי לסיים את זה.

אחרי חודש וקצת, שלחתי לו אסמס מפורט על המצב ועל איך שאני מרגישה, שהוא לא מספיק מדרבן את הקשר הזה ושזה גם לא נראה כאילו הוא רוצה בזה. הוא בתגובה ענה חצאי תשובות, יבשות כמובן, ולבסוף ענה שהוא יחשוב על זה.

אני מבחינתי באותו רגע הבנתי שזה נגמר. זה לא גבר שיתרום לי ולעתיד שלי, אבל עדיין היה לי ויש לי עוד עכשיו (חודשיים אחרי) רגש כלשהו כלפיו.

אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני כל הזמן חושבת עליו, מחפשת להיפגש איתו.. בעיקרון חזרתי בחזרה למצב שהייתי בו בהתחלה, מקווה שהוא ישלח אסמס או משו..

בתת מודע אני יודעת שהוא לא בשבילי משום בחינה. לא בגיל, לא בדרך חיים ולא באופי.

אבל אני פשוט לא מצליחה להרפווות ! מנסים לשדך לי בחורים נהדרים ואני עדיין תקועה עליו..

תשובה