שאלה
לרב השלום והברכה
כיצד יש להבין דברי חז"ל בגמרא, אשר נראים לנו לא מציאותיים כיום?
וכן שנראה כי הינם אונסים את הכתוב כדי להתאימו למסורת שהיתה נהוגה בידם?
נתקלנו בדברים כאלו במסכת יומא - ודברים אלו לא התיישבו על דעתנו.
תשובה כי זו תורה מן השמיים ואין להרהר אחריה
אינה מניחה בשלב זה את הדעת, אם כי אישית אני יודע ומשוכנע שהם צודקים - ואנו דעתנו קצרה -
אבל יש להשיבם דבר.
בתודה
תשובה
בס"ד
כתב הרמח"ל ב"מאמר על ההגדות" כי חכמינו ז" הסתירו את "סתרי התורה" באגדות שנאמרות בסגנון תמוה מעט על מנת לרמוז בדרך רמז על הסודות שאי אפשר לחשוף אותם לפני כולם. וכך כתב שם:
"חלק הסודות - אין ראוי שימסר כך לפני כל הרוצה ליטול את השם.,,,כי אינו כבודו של הבורא ית' שימסרו סתריו ביד אנשי מדות רעות, ואפילו שיהיו חכמים מחוכמים.
ואם מצד עמקם, שהרי הענינים באמת עמוקים מאד ולא יצליחו בם אלא אנשים זכי השכל ומלומדים בדרכי העיון היטב, ואם יפגעו בם שכלים גסים אף בלתי מלומדים בעיונים, יוציאו הענינים האמיתים היקרים לשיבושים ודיעות רעות.
על כן גמרו לבצוע את הדין, והיינו לכתוב אותם, למען לא יאבדו מן הדורות האחרונים, אך בדרכים נעלמים ומיני חידות שלא יוכל לעמוד עליהם אלא מי שמסרו לו המפתחות, דהיינו הכללים שבהם יובנו הרמזים ויפורשו החידות ההם, ומי שלא נמסרו לו המפתחות יהיו לפניו כדברי הספר החתום וכאלו לא נכתבו כלל.
והמפתחות האלה השאירום בידי תלמידיהם שקבלום מידם, ואמנם עליהם סמכו שלא ימסרום אלא לתלמידיהם אחרים הגונים כהם, וכן מדור אל דור. והמה הזהירו וכן צוו לכל משכיל ומלמד שיהיה מזהיר ומכריז לכל, שדברי חכמים וחידותיהם צריכים למוד, ושכל הקרוב להם ואין המפתחות בידו אינו אלא רוצה ליכשל.
ואולם אחרי הזהירם האזהרה הזאת, אם יבא איש ויעפיל ליכנם בם והמפתחות אינם בידו, וכשל אחור ונשבר, הנה דמו בראשו יהיה והם את נפשם הצילו.
אחרי הקדמה חשובה זו הפתרון הוא להביא את המדרש הדורש פתרון וננסה ביחד להבין למה ירמזו מילותיהם של חז"ל.