שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני בת 27 ולא מזמן נפרדתי מהחבר שלי מזה שנה ואני מאוד שלמה עם ההחלטה.
לצערי כיום אני מרגישה עייפה מכל הנושא של זוגיות.מערכת היחסים שלי הייתה לא בריאה, נפגעתי הרבה ממנה והרגשתי תמיד תקועה.
כיום גם אני תקועה ומרגישה עייפה מכל הנושא של זוגיות. העניין מאוד מכביד עליי. אין לי את הכוחות להתחיל מחדש ואני מתפללת לאלוקים שיתן לי כוחות מחודשים להתחלה בריאה ואמיתית.
בנתיים חשבתי לעשות הפסקה מכל הכרויות ואף אולי לפנות לייעוץ.
מה אתה אומר הדבר יעזור לי?
לצערי הורי מבינים את התחושה שלי ודואגים מאוד ולא מרפים מלשאול אותי בעניין הזוגיות- האם יצאתי? איך היה ? איך אני מרגישה וכו'.
אני רוצה קצת שקט נפשי מעניין.
הם חוששים שאם אעשה הפסקה כך אני מפספסת את הזווג שיכול להתאים לי ואני לא מסכימה איתם.
כי אני צריכה להיות רעננה ולרצות בכך כדי שזה יצא לי אחרת היציאות רק יתישו אותי עוד יותר.
דברתי עם הורי כמה פעמים הם מבינים אבל ממשיכים בדרכם להכיר לי.
איך עליי להרגיע אותם שהכל יהיה בסדר שיתנו לי את הזמן הדרוש?(כמה זמן אני לא יודעת לתת להם)
אולי כשהם יקראו תשובתך ירגעו?
אנא עזור לי.
א'
תשובה
בס"ד
שלום רב,
כל הכבוד על ההתבוננות המפוקחת שלך.
יש לך יכולת נדירה להקשיב לעצמך ולהבין מה נכון עבורך.
את מנסחת את הצרכים שלך בצורה כל כך מדוייקת שלא נותר לי אלא לחזור על הדברים שלך:
"אני צריכה להיות רעננה ולרצות בכך כדי שזה יצא לי, אחרת היציאות רק יתישו אותי עוד יותר".
זה משפט מאוד נכון ואמיתי. ההורים שלך צריכים לדעת שאם הם רוצים באמת לסייע לך עליהם להיות אתך ולא להכביד עליך.
את מעלה את האפשרות לפנות ליעוץ. אכן אפשר שתמיכה מקצועית (פסיכולוגית או עובדת סוציאלית) תאפשר לך למצוא את הכוחות הנדרשים ולגייס אותם לתכלית הזאת.
בהצלחה