איך חוזרים לה'?

שאלה

שלום וברכה,

בעלי ואני עוברים תקופה לא פשוטה בזמן האחרון סביב טיפולי פוריות שלא מצליחים לצערי.

הייתי שמחה לעצות בנוגע לשני נושאים הקשורים לזה.

ב"ה יש לנו ילדה אחת בת שנתיים ואנחנו כבר שנה בטיפולים. כבר תקופה ארוכה שאני לא מספיקה להתפלל או לקרוא תהילים אבל מאוד משתדלת. מאז השלילי האחרון שקיבלנו אני מרגישה מנותקת, כועסת על הקב"ה, מרגישה שאני לא מסוגלת או רוצה להתפלל. אני מרגישה שקשה לי לדבר איתו. פעם ראשונה בחיי שחשבתי להוריד את כיסוי הראש ולוותר על הכול ומאוד כואב לי מזה. רמת האמונה שלי מאוד נמוכה, דברים שבעבר היו לי ברורים והייתי מתמודדת איתם באמונה חזקה היום כבר לא ברורים לי. כואב לי עם זה כי אני מרגישה גם שלבעלי קשה ואני רוצה לתמוך בו ולחזק את שנינו. ב"ה האהבה בינינו חזקה והקשר שלנו חזק ואני יודעת שיש לי את הכוח לדחוף את הבית שלי קדימה! אבל אני לא מצליחה לממש את הפוטנציאל הטמון בי...

אני רוצה לעבוד על הרגש שלי ולחזור בתשובה, לחזור לדבר עם ה'. אני מרגישה שיש לי שאיפות גבוהות בנוגע לבית שלי ולרמה הדתית שאני רוצה בבית שלי אבל אני לא מצליחה להגיע לשם וזה מייאש אותי. בנוסף השגרה היומית והעומס מתישים אותי. אני מגיעה לסוף היום מותשת ללא כוח לכלום.

מה עושים? איך חוזרים אל ה'?

השאלה השנייה היא כזו,

לפני כשנתיים או שלוש גיסתי עשתה לי משהו שטותי - עם שרשרת מעל היד כדי לראות כמה ילדים יהיו לי. זה הראה שיהיה לנו ילד אחד ומאז אני חסומה (כנראה גם זה משפיע על הטיפולים). אני לא מצליחה לשחרר את עצמי מהשטות הזו וזה תקוע לי בראש ומפחיד אותי. ניסיתי לעבוד על זה עם קואצ'רית אבל אני מרגישה שאני תקועה סביב זה וזה תוקע אותי.

מה אפשר לעשות עם זה?

סליחה על האורך. אשמח לעזרה ולהמלצות גם על ספרי אמונה.

תודה!

תשובה