איך אפשר גם א-ל רחום וגם א-ל קנא?

בס"ד
שלום רב,

נקודת המוצא שלנו היא (דברים לב; ד): "הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא" - בסופו של דבר, ד' פועל באמת וצדק.

יש בתנ"ך מקרים רבים שממחישים את הרחמים ואת העדרם:
יש דוגמאות לכך שד' מרחם ומבטל עונשים ויש דוגמאות לכך שד' מעניש בחומרה רבה מאוד.
דרכי ד' מורכבות, צריך ללמוד בעיון ובהעמקה כל מקרה ומקרה ולהבין מדוע כאן פעלו רחמים וכאן לא פעלו רחמים.
בנסיון להבין את גילוי הרחמים או מניעתם, חייבים להביא בחשבון את ההשפעה הרחבה של מעשי ד' - על העם כולו ואפילו על הדורות הבאים.

על פי רוב רחמים מתגלים בעקבות בקשה או חזרה בתשובה. להלן מספר דוגמאות בולטות: עמ"י אחרי חטא העגל, מרים אחרי תפילת משה עבורה, אחאב כשהתאבל אחרי רצח נבות.

יש מקרים של תגובה קשה, ללא רחמים: נדב ואביהו, המרגלים והמעפילים, חטא עכן.