אחדות עם ישראל

בע"ה
שלום לשואלת היקרה!
שאלה טובה. את מתארת את המציאות בימינו שבה יש חילוקי דעות בין חלקים בעם- לכל ´ציבור´ יש את הדגש שלו, והעקרונות שלו. כל אחד מאמין שהדרך שלו היא הנכונה ולא מוכן להתפשר על משהו אחר. נראה ממש לא טוב, הא?
[המציאות בנויה על שוני]
אז בואי ננסה לפרק את העניין- האם שוני בדעות זה באמת דבר רע? האם כשאדם בוחר לעצמו דרך בחיים ובעבודת ה´- הוא צריך לבחור את הדרך שכולם צועדים בה? כמובן שכולנו מחויבים לאותה התורה ולהלכה, אבל בתוך זה- האם השוני בהשקפות העולם הוא לרעתנו? אולי זה אפילו טוב שיש שוני בדעות והשקפות עולם? ובכלל, מהי אחדות?
כדי להבין את השוני שיש בין חלקים בעם ישראל, נסתכל על משהו דומה קטן יותר: התא המשפחתי. תראי איזה פלא קורה במשפחה! ילדים גדלים באותו בית, אותם תנאים בדיוק, וכל אחד יוצא שונה לגמרי! זה יכול להיות שוני באופי- אחד פעלתן ותוסס והשני אדיש ושקט, וזה יכול להיות בדרך חיים- אחד ברסלב, אחד חב"דניק, אחד בכלל לא שומר תורה ומצוות... איך זה ייתכן? כולם מאותה המשפחה! אלא שכנראה המציאות בנויה ככה- כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות. האם במשפחה הזו שתיארתי, לא תוכל להיות אחדות? ודאי שכן! הבחירה היא של המשפחה- האם לקבל אחד את השני, האם להקשיב לדעה של האחר. וזה לא אומר שכולם צריכים להיות אותו הדבר. כלומר, אם נתרגם את זה לשאלה שלך- הזרמים שהזכרת יכולים להיות מאוחדים מאוד, אבל שונים בדעות. הם לא צריכים להיות אחידים (כמו צבע אחיד), אלא מאוחדים. כל אחד מביא את עצמו, על כל המורכבות והשוני שיש בו- וביחד מחפשים איך אפשר להתחבר. אפשר ללמוד את זה מרבנים, לדוג´, הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מוסר את הנפש כדי שתהיה אחדות. וגם, ידוע שתלמידי חכמים היו דנים על סוגיות ולא מסכימים זה עם זה, אבל אוהבים זה את זה אהבה רבה!
אם את מתכוונת שצריך להגיע לאיזשהו ´יישור קו´ השקפתי בין כולם- שכולם יהיו דתיים לאומיים או כולם יהיו חרדים- לא נראה לי שזו המטרה שאליה אנו צריכים לשאוף. כי מטרה כזו רק תגרום פילוג- אם כל הזמן ננסה לשנות אחד את השני. ומצב נתון הוא שכל אחד בוחר לעצמו דרך בתוך עבודת ה´. אלא, יש כאן מציאות מורכבת יותר. שבה האחדות תבוא דווקא מתוך השוני.
[איך נגיע לאחדות של עמ"י?]
קודם כל, חשוב לזכור שאחדות עם ישראל קשורה למשהו פנימי ועמוק יותר מאשר דרך החיים שבה כל אחד בוחר לחיות. בעומק כולנו משורש אחד, קשורים זה לזה. קצת קשה להסביר בסיבה הגיונית ושכלית, אבל כולנו יכולים להרגיש מה זו ערבות הדדית ועזרה לזולת שקיימת בעם שלנו, ואיך כשיש עת צרה כולם מרגישים קשורים ושמים בצד את כל הדעות וההשקפות. זה כמו שיש עץ עם מלא ענפים- ולעץ הזה יש שורש אחד. את השורש האחד הזה לא רואים אבל הוא קיים! אם רק נבחר לראות את השורש הזה, את הנקודה המאחדת אותנו. אפשר להאמין למה שרואים "בחוץ", ואפשר לבחור להסתכל על המציאות בעין טובה ולראות כמה טוב יש כאן, וכמה אנחנו באמת קרובים, ובע"ה גם מתקרבים יותר אל אחדות בינינו.
ואיך אפשר להגביר את האחדות הזו? קודם כל, אדם צריך להגיע לאחדות עם עצמו (אדם צריך לאהוב ולקבל את עצמו) יש מעגלים בחיים. זה מתחיל באדם עם עצמו, אח"כ עם משפחתו, עם החברה שסביבו, ולאט לאט זה מגיע לעם ישראל. כשאני מקבלת את השונה בסביבה המצומצמת שלי- כאן קרוב, ככה אני משפיעה על האחדות של עם ישראל. זה מתחיל במאמצים קטנים, בהארת פנים, בהקשבה לאדם קרוב אליי.
לעבוד על המידות. ענווה, סובלנות, אכפתיות. זה קשה להיות סבלני כלפי מי שהדעות שלו שונות ממך או שהן ממש סותרות את כל מה שאתה מאמין בו. זה אפילו מכעיס שמישהו לא חושב כמוני. לכן זה נקרא עבודת המידות, כי צריך לעמול על זה..כשכל אחד יוסיף טוב, נצליח ביחד להגיע.
שנזכה להוסיף טוב ושתהיה בינינו אחדות [נגלית], בקרוב!
Rotemit02@gmail.com
רותם