אוהד קבוצת ספורט - רצוי?

בס"ד

אין לבנות איסור לראות משחקי כדורסל יותר מבנים. אולי זה לא כל כך נשי, אולי יש בזה הרבה מן התחרותיות שמתאימה יותר לגברים. אבל קשה להלביש על זה את האיסור של "לא יהיה כלי גבר על אשה".

אבל על עצם הענין של אהדת משחקי כדורגל וכדורסל יש בליבי הרבה מאוד.
אינני מעיז להביע את דעתי ברבים כיון שאני חושש ,,,,להראות קצת משונה.
כך זה נראה לי על פי צורת החשיבה המקובלת היום.

אבל אם שאלת שאלה - אעזור אומץ ואומר את דעתי.

המשחקים האלו הם ההפך הגמור של התורה!!

למה?

אומר לכם.

חכמינו אמרו בכמה מקומות שיסוד התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". כל שאר התרי"ג מצוות הם פירושים למשפט הזה.

כל הדתיים היפים לוקחים את המשפט הזה וחוזרים עליו בכל מיני צורות להראות כמה אנחנו הומאנים וכמה אנחנו יפים וכו' - והם צודקים.

אם כנים אנחנו בואו ונבחן כיצד צריך להתנהל משחק כדורסל על פי היסוד של התורה??

אתם יורדים לסוף דעתי?

נכון. המטרה של כל שחקן ושל כל מאמן ושל כל קבוצה צריכה להיות להרבות טוב לקבוצה "היריבה".

"ואהבת לרעך כמוך"!!

אם כן כיצד צריך להתנהל משחק כדורסל כזה?
?
?
השחקנים של הקבוצה הטובה (הצהובים!!) יעזרו לשחקנים של הקבוצה היריבה (הירוקים!!) להשחיל כמה שיותר כדורים בסל של הצהובים. (וכן להפך.)
שיהיו שמחים!
שינצחו!!
ואהבת לרעך כמוך? - לא?

תאמרו לי:
כבוד הרב. אינך מבין. זה כל הענין. כולם שמחים כשיש משחק ותחרות וזה כל הענין. וכו' וכו'. ולוחצים ידים, ויש כבוד.

ומה האמת?
שכל זה סיפורי מעשיות.
אני זוכר איזו "שנאה". כן ממש כך "שנאה" היתה בקבוצה אחת שאיני רוצה להזכיר כאן את שמה מול קבוצה אחרת באותה עיר שבה גדלתי. זה ממש "שנאת חינם" אמיתית. זה התנהל סביב שום דבר. סביב כדורגל. ממש "חינם". ממש אמיתי.

איזה זילזול והתנשאות. איזו תויות הודבקו מחברי קבוצה אחת על השניה. איזה מילים רעות. לשון הרע ורכילות ושנאת חינם ומה לא?

לא מזמן שמעתי אוהדים בוכים בשידור חי ברדיו על הקבוצה שלהם שהולכת ח"ו להתפרק. ח"ו.
רק כשיש פיגוע אתה יכול לשמוע בכי שכזה.

איך אנשים מגיעים למצב כזה?

כל ההויה הרוחנית שלהם סובבת סביב,,,,,כלום!
זה מתחיל בשעשוע וסקרנות.
ממשיך בביזבוז זמן.
נמשך בסדר עדיפות עקום.
המשחק יותר חשוב מהאשה,
מחיי המשפחה
אחר כך זה יותר חשוב מהשבת.
אחר כך זה לוקח את כל החיים.
נוסעים לחו"ל על מנת לעודד קבוצת כדורגל.
משלמים מאות ואלפי שקלים לצורך כך.
על חשבון מה כל זה?
על חשבון מי כל זה?
האשה?
הילדים?
הערכים?
העניים?
האלמנות?

סדר עדיפות עקום מתחילתו ועד סופו.

למה מתחילתו?
אכתוב בקיצור אם כי הדברים הם ארוכים מאוד. אכתוב בקיצור ואני סומך שתוכלו להמשיך את קו המחשבה הזה לבד.
זה שבנה את אולמות הספורט הגדולים ביותר היה לא אחר מאשר טיטוס.
כן כן.
זה שהחריב את בית המקדש - הוא זה שבנה את הקוליסיאום ברומא. אותו אצטדיון שהיו בו תחרויות כאלה ואחרות. הוא הבין שאם כל התורה כולה זה "ואהבת לרעך כמוך". והתורה זה תרבות עם ישראל. זה לא מספיק להרוס את בית המקדש בירושלים שתוכו רצוף אהבה. הוא חייב ליצור תרבות חילופית מנוגדת.
לכן הוא השקיע את כל המשאבים הכלכלים של הממלכה ליצור את אחד מפלאי עולם בעבודה עצומה.
מפעל שהתחיל על ידי אביו ----אספינוס. (מוכר?) שהחל בהרס עם ישראל והושלם על ידי בנו טיטוס.

מאות אלפי פועלים עבדו במשך עשרות שנים תחת שוטים ומגלבים להשלים משימה כל כך חשובה.
זה לא רק אצטדיון לשם הכיף.
זה לא רק בנית בית אחד גדול ומפואר.
זה יצירת תרבות שיש לה בנים ובני בנים בצורת עוד עשרות איצטדיונים בכל רחבי אירופה ואסיה מאז ועד היום. שם ובכל העולם.

תרבות שהיא ההפך הגמור של "ואהבת לרעך כמוך". תרבות שאופפת אותנו ומעסיקה אותנו כמו תפילה. כמו אלוקים. כמו עבודת ה'. בוקר צהרים וערב.

איזה התלהבות?!!
אנשים יוצאים מהכלים. צועקים. דוחפים. מאבדים ראש. מקללים (למה?)
כמעט הייתי אומר אלוהים אחרים!.

מי יאמין. רק פיגוע או משחק כדורגל יכול להפסיק שידורי חדשות וכד'
הוא יותר חשוב מ,,,,החיים עצמם.

לא. זה לא שלי. לא בשבילי.
אם שואלים אותי - זה גם לא בשבילכם.
לנו יש תרבות אחרת. שאני מקווה שיום יבוא והיא תציף את העולם.

תרבות של אהבה.