שאלה
שלום רב !
אני בכיתה י"א , ומדריכה בבנ"ע ובעבר במש"צים(ממסגרת של"ח)
אני אחת ש"מכורה להדרכה" ,אני מכורה לרגש של להוביל חניכים ולהנהיג אותם. לא משנה באיזה גיל החניכים ובאיזו מסגרת, אני פשוט אוהבת את זה ופורחת כשיש לי חניכים איתי !
יחד עם זה, ובעצם באותו כיוון- אני אוהבת להיות במעמד מנהיגותי, במקום של היוזמת והמובילה, קשה לי לקבל הוראות ולהיות 'מתחת' למשהו.
הבעיה הגדולה בעניין, שברוב כמעט מוחלט של המקרים יש משהי אחרת במעמד מנהיגותי ולי אין הזדמנות להיות כזאת.
במקרה שיש במקום משהי מנהיגה אני דועכת ולא מוצאת את עצמי בכלל.
כך לדוגמא בכיתה שלי כרגע, אני בדר"כ טיפוס מאוד חברותי , אך עדיין לא הצלחתי למצוא את מקומי בכיתה, מבחינתי זה כאילו או להיות גבוה או שלא .
מקווה להבנה, תודה !
תשובה
בס"ד
שלום רב,
כל הכבוד למודעות העצמית שלך. חשוב מאוד שנכיר את עצמנו ונדע מה טוב לנו ומה קשה לנו, בלי לזייף לעצמנו. זו הדרך היחידה להתפתח בחיים באופן בריא וגם לתקן את המידות.
אנשים מסוגך משתדלים להגיע לעמדות מנהיגות, בדרך כזאת עושים טוב לעצמם וטוב לעולם: מדריכים - רכזים - מנהלים - מפקדים... בתחומים שונים בהתאם לכשרון וליכולת.
עם זאת, כמו בכל דבר בחיים, צריך להכיר את הגבולות:
גבול אחד נמצא במשפחה ובמכרים - אף ילד לא מוכן שאמא תהיה המפקד שלו, גם השכנים לא מוכנים שהשכנה תהיה המדריכה שלהם....
גבול שני נמצא במקום הפעולה או העבודה - תמיד יש גם מישהו מעליך שנותן לך הוראות ומדריך אותך.
שני אלו גבולות שאת צריכה ליצור לעצמך.
יש גבולות שהחיים יוצרים: לא בכל מקום את הכי מתאימה ולא בכל זמן מעניקים דווקא לך את המנהיגות.
כאן המשימה הקשה ביותר: ללמוד להשלים ולקבל את העובדה שהחיים מעניקים לנו הרבה ברכה ושמחה אבל לא את כל מה שאנחנו מבקשים לקבל. כמובן מותר לך לנסות להתקדם ולהגיע ליותר מנהיגות ויותר מימוש השאיפות שלך - אבל רק בתוך הגבולות המתאימים - שלא תהיה הפרזה שתזיק לך או לאחרים.
תשתדלי (עם כל הקושי שבדבר) לאמץ את דברי חז"ל: 'איזהו עשיר השמח בחלקו'.