אני מאוכזבת שהתפילה שלי לא מתממשת.. מה לעשות?

שלום יקרה.

העלית נקודה חשובה ויסודית במחשבת ישראל והיא התפילה. אם באמת מסתכלים על פשט הדברים בתפילה אנחנו מבקשים מה' דברים ולפיכך מצפים שהם יתמלאו. אך נראה שאת מבינה שיש עומק נוסף בעניין הזה וננסה להסביר אותו.

מטרת התפילה היא הקשר הרגשי עם ה'. כדי שהקשר עם ה' יהיה הרמוני ויתבטא בכל תחומי חיינו, יש עניינים בעבודת ה' שפונים אל השכל, יש שפונים לרגש ויש שפונים למעשה. כך אנחנו מכניסים את כל כולנו לקשר עם ה'. בלימוד תורה בא לידי ביטוי הפן השכלי, בעשיית המצוות המעשיות בא לידי ביטוי הפן המעשי ובתפילה בא לידי ביטוי הפן הרגשי. אז תשאלי, איך אנחנו מחברים את הרגש שלנו לה' בעבודת התפילה?

מכמה בחינות. ראשית, החוסר שקיים אצלנו מביא אותנו להצטרך לחסדי ה' ומתוך כך אנחנו משליכים עליו את יהבנו ומתחברים אליו. אם תחשבי על זה, גם בין בני האדם, כאשר אדם נותן או מקבל מאדם אחר נוצרים חיבור וקרבה בינו לבין האדם האחר. כאשר אנחנו עומדים מול ה' ומתחננים אליו, הקשר שלנו איתו מתחזק.

דבר נוסף, בתפילה הכתובה והאישית אנחנו מחברים את הרצון שלנו לרצון האמיתי, לרצון ה'. יש לה' כביכול הכול, הוא לא "צריך" שנביא לו כלום, אלא אך ורק את הרצון שלנו. לכן כשאנחנו מבקשים פרנסה בתפילה, עלינו לחשוב למה אנחנו מבקשים את זה, סתם כדי שיהיה לנו טוב? או כדי שנוכל לעבוד את ה'? בעצם בתפילה אנחנו אמורים לבקש ששם ה' יתגלה בעולם באמצעות אותו המבוקש. למשל, אם אני רוצה שיהיה לי כיף עם החברות, אז אבקש זאת על מנת שהאחווה והשלום ישררו בעם ישראל ונהיה מאוחדים בינינו ובמילא יתגלה שם ה' בעולם. יותר מכך, בתפילה הכתובה אנחנו מתחברים לרצון ה' כפי שחכמים הורו לנו, אנחנו מבקשים דברים גדולים ומחברים את עצמנו לשאיפות החשובות לגילוי שם ה' בעולם. כך גם אנחנו יוצאים לרגע מהאני העצמי שלנו ומתחברים לשאיפות גדולות יותר וכן לה'.

ברור שקשה לשמוח כשדבר שאנחנו רוצים לא מתממש במציאות. אבל אם נסתכל על החוסר כמנוף לחיבור שלנו עם ה' ולצמיחה שלנו, נרוויח הרבה גם מהדרך אל אותו מבוקש ואולי גם נוכל לשמוח ממנה. חשוב לזכור שהעולם הזה הוא מקום העבודה ולכן עלינו לנסות לגדול מכל דבר. כשדבר מסוים לא מתרחש כפי שתכננתי ורציתי, כדאי לחשוב מהי העבודה שלי עכשיו, מה המציאות הנוכחית יכולה ללמד ולגדל אותי.

אחת העבודות הפנימיות שכל סתירה בין הרצוי למצוי מעלה היא חיזוק האמונה שהכול מושגח ומכוון מלמעלה. אין הכוונה שאנחנו מבטלים את רצוננו, אלא מאמינים שכל מה שה' עושה הוא טוב, גם אם הוא מנוגד לרצוננו. חשוב לומר שהאמונה הזו לא מונעת ממנו להתפלל ולקוות לשינוי המצב, שהרי כתוב "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של האדם אל יתייאש מהרחמים". אלא האמונה מבהירה שאנחנו מאמינים שמה שיש כרגע הוא טוב, ועדיין אנחנו מנסים לשנות למצב טוב יותר כפי ראות עינינו.

כל זה רק קצה קצהו של הנושא. התפילה היא אחד היסודות המהותיים של עבודת ה' ולכן מוכרחים ללמוד עליו ולהבין את עומקו. ממליצה לך להעמיק בנושא בלימוד ובמחשבה. הספרים תפילת ישרים של הרב אלי אדלר ואני תפילה של הרב פיירמן יכולים לעזור מאוד ולדייק את הנושא. הנה כמה תשובות להרחבה בנושא:

https://www.makshivim.org.il/answer?id=957627

https://www.makshivim.org.il/answer?id=700186

וכן שיעור של הרב לונדין מתקופת שלושת הנערים: http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=57276&cat_id=4441

שיעור יסודי וברור מאוד.

מוזמנת לשאול עוד בנושא זה ובנושאים אחרים בכל עת.

שיהיו תפילות טובות ותעלי מעלה מעלה.

כל טוב,

רינת