שאלה
שלום הרב.
שמעתי דרשה של הרב מאיר אליהו על לימוד התורה, כמה אדם צריך ללמוד תורה ביום, כמה לעסוק בתורה.
ונמצאתי בשאלה: האם כל הזמן אני צריך ללמוד תורה? אני רוצה לציין שאני נהנה מאור ללמוד תורה וזה מהנה, נותן אור לנשמה ומחייה, וכיף לי מאוד ללמוד תורה.
יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן.
אני למשל לומד בישיבה תיכונית ולומד בשעות הבוקר תורה (וגם משנה, גמרא ועוד), אני רוצה לשאול האם למשל כשבהמשך היום יש לי שיעור אנגלית או ספרות, מתמטיקה וכדו', האם זה נחשב ביטול תורה? כמובן שהייתי שמח ללמוד תורה, אבל קשה לעסוק בכל רגע ורגע בתורה, האם זה בסדר למשל שאני לומד אנגלית במקום תורה? האם מותר לי להשקיע מזמני גם באנגלית מתמטיקה וכדו', או שאני צריך כל היום ללמוד תורה ולעשות רק את המוטל עלי מהלימודים ולא מעבר לזה (למשל ללמוד גם אחרי בית הספר מעט אנגלית)? האם מותר לי בכלל לצאת בהפסקה ליהנות ולשחק עם חברים (למשל לשחק כדורגל או לדבר עם חברים דברי חולין)? אני שמח מאוד ונהנה מאוד וזה תענוג ללמוד תורה, עם זאת, קשה כל היום ללמוד תורה.
אשמח אם תברר לי את עניין הלימוד ומתי צריך ללמוד, האם אני יכול לדבר דברי חולין לשחק עם חברים ועוד להתאוורר מעט (קראתי כמה תשובות קודם לכן ובאחת מהן סופר שאף בישיבת וולוזין בשבת יצאו להתאוורר), האם אני בכלל יכול ללמוד מקצועות קודש ידוע לי שמעיקר הדין מספיק ללמוד פעמיים "בשכבך ובקומך" אך מצד שני "והגית בו יומם ולילה", והאם אני צריך לעבור לישיבה חרדית שמלמדים בה רק תורה ומקצועות קודש? ואם כך גם נובעת השאלה אם אני לומד גמרא נמצא שבאותו רגע איני לומד תורה. אשמח לתשובה שתיישב את דעתי.
נ.ב סליחה על האריכות רציתי להסביר את עצמי טוב ויש לציין שאני אוהב ונהנה מאוד ללמוד תורה.
מה לעשות?
תשובה
שלום וברכה שואל יקר מאוד!
ראשית אציין שאני מעריך מאוד את הרצונות הנפלאים שלך ללמוד תורה, את השמחה והאהבה שלך ללימוד תורה שאיננה מובנת מאליה, ואת היכולת שלך להקשיב למה שאתה מרגיש ולנסח זאת. זה בהחלט לא דבר פשוט, וזה מעיד בעיני שיש לך כוחות מיוחדים מאוד!
אתה מציג בשאלתך נקודה חשובה – מה האיזון בין לימוד תורה לבין התעסקות בחיי היום יום, משפחה, חברים, תחביבים. ועד כמה מצווה לימוד תורה מחייבת כל אחד מאיתנו.
על מנת לענות לשאלה זו, חשוב לדעת שהקב"ה רוצה מאיתנו שנחיה חיים שלמים מתוך חיבור לרגשות, לתכונות, לתחביבים וליכולות שלנו. הקב"ה לא "סתם" נתן באדם רצונות גם לחיים של הנאה, לדוגמא: הוא לא ברא נופים כדי שלא נטייל בהם, כמו כן הוא לא ברא לנו כישרונות כגון נגינה, נגרות, יצירה וכו' כדי שלא נפתח אותם.
עלינו לעסוק בפיתוח האישיות, התחביבים, הכישרונות והחלומות שלנו ולפתח את העולם כולו, ויחד עם זאת לעשות הכל מתוך חיבור לחיי תורה ומצוות.
זו הסיבה שאנו מוצאים דווקא גדולי ישראל שעסקו בעבודה על מנת להתפרנס, וכן רבנים שמשקיעים בחיי המשפחה והשכנים. מפני שאנחנו צריכים לא רק ללמוד כל היום, אלא גם לפתח את העולם.
לכן, ההגדרה של ביטול תורה היא לא רק אם האדם לא לומד כל הזמן, אלא אם אין לאדם מה לעשות, והוא מרגיש שהוא יכול ללמוד תורה ובכל זאת הוא לא עושה זאת. אך אם הוא מרגיש שכרגע הוא צריך לעשות משהו אחר – אין זה נחשב ביטול תורה.
נכון שקשה להגיד בדיוק מתי האדם יכול ומתי לא, ולכן זו מצווה שרק אתה בעצמך יכול לקבוע האם זה נחשב ביטול תורה הוא לא. ואמנם, כדאי מאוד לא לסמוך על עצמנו בעניין הזה, כי הרבה פעמים אנחנו קצת "משוחדים" כלפי עצמנו. לכן, אני ממליץ לך בחום, לפנות למישהו קרוב אליך ומכיר אותך, שיכול להגיד לך בצורה יותר אישית הדרכה, כמו המדריך שלך בסניף, הרב של השכונה או הר"מ בלימודים, או כל דמות שאתה מרגיש שהיא יכולה לעזור לך ומכירה אותך.
כמובן שלכל שאלה נוספת – אנחנו כאן בשבילך, בשמחה!
בהצלחה גדולה ובהערכה רבה!
ידידיה