תכלית החיים

בס"ד

שלום רב,

אין סיבה להתבייש.

שאלות אינן כפירה. שאלות מבטאות רצון ללמוד, להבין ולדעת.

בלי שאלות לעולם לא נתקדם.

כפירה היא כשאין שאלות. כאשר אין נכונות להקשיב ולקבל תשובות.

בליל הסדר, בין ארבעת הבנים יש אחד חכם ואחד רשע. ההבדל בין הבן החכם והרשע הוא בדיוק בכך: הבן החכם אומר לכאורה דברי 'כפירה': 'מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ד' אלוקינו אתכם'.

דבריו לא שונים בהרבה מהבן הרשע שאומר: 'מה העבודה הזאת לכם'.

ההבדל מתברר כאשר מעיינים בפסוק השלם.

הפסוק שמתאר את הבן החכם הוא: "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ד' אלהינו אתכם"? (דברים ו; כ) הבן החכם שואל: "כי ישאלך", לכן דבריו מתקבלים באהבה.

הפסוק שמתאר את הבן הרשע הוא: "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (שמות יב, כו) הבן הרשע אומר: "כי יאמרו", הוא קובע עמדה, לא שואל שאלה, לכן הוא נקרא רשע.

כאשר את שואלת את פועלת נכון מאוד. כאשר את מוכנה להקשיב לתשובה, אין בדברייך שמץ של כפירה אלא אדרבא, רצון להבין ולהעמיק.

תבורכי!!!!

לשאלתך: "לשם מה ה' ברא את העולם?"

הנושא נדון אצל חכמים רבים.

רמח"ל בספרו 'דרך ד'' מנסח תשובה קצרה ועמוקה: "התכלית בבריאה היה להטיב מטובו יתברך לזולתו".

ממליץ לך לעיין בספר דרך ד', פרק ב

קישור להלן: https://he.wikisource.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%27_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91