שאלה
היי הרב.
גיל שש עשרה זה גיל מסובך.
עולות לי שאלות לגבי שמירת נגיעה וצניעות ומה החישוב של זה או מה ההלכות המדויקות לצניעות.
אשמח לתשובה.
תשובה
שלום לך.
ראשית, יישר כח על הבירור והרצון לדעת את האמת על חשיבות הצניעות. ניכר כי העניין חשוב לך. בשאלה שלך את רוצה לברר מה החשיבות של שמירת נגיעה וצניעות ומהן ההלכות החשובות לעניין זה? לצורך זה נסביר כמה נקודות, שיתנו תמונה כוללת על מה ששאלת:
חשיבות
יש כאלו שחושבים ששמירת הצניעות אצל נשים נועדה למנוע הרהורי עברה מגברים. זו טענה מגוחכת, שהרי לפי זה חכמים היו צריכים לגזור על האישה לכער את עצמה, ושכל לבושיה יהיו בגזרה גדולה. ההיפך הוא הנכון. חכמים משבחים את יופי האישה במקומות רבים: התורה אומרת על שרה רבקה ורחל שהיו יפות. גם בגמרא נאמר (כתובות): אין אישה אלא ליופי, ואפילו הגברים מצווים לקנות לנשותיהם בגדים ותכשיטים נאים בחגים....
אז מה עניין הצניעות?
הצניעות היא מלשון להצניע משהו/ להסתיר משהו. כלומר הצניעות נועדה לשמור על דבר נסתר. מהו הדבר הנסתר? במציאות שלנו יש נגלה ונסתר. הנגלה הוא מה שאנו קולטים בחמשת חושינו: הראייה, השמיעה, המישוש, הטעם והריח. אך ישנו רובד נוסף שאינו נקלט בשום חוש- העולם הרוחני. רוחניות במהותה אינה נגלית, היא נעלמת. המילים 'צנוע' ו'רוחני' הן מילים נרדפות, ולכן כאשר שלמה המלך אומר לנו במשלי 'ואת צנועים חכמה'- אין כוונתו ששכרו של הצנוע הוא חכמה, אלא שחכמה וצניעות הם אותו הדבר. שניהם נסתרים.
לכן הצניעות מדגישה את הרוח, החכמה ואת המידות הטובות. הדברים הללו מבטאים את טבעה של נשמתך, וכדי לבטא זאת יש להעמיד את הגוף במקום הראוי לו, ולא להחצין אותו או להפוך אותו לעיקר. הצניעות מדגישה את היסוד הרוחני נשמתי שבאדם, ואילו הפריצות מדגישה את הצדדים הגופניים והחומריים שבאדם.
שמירת נגיעה
לצערי אנשים חושבים ששמירת נגיעה היא מידת חסידות. צריך לדעת ששמירת נגיעה היא חובה גמורה מהתורה כמו שמירת שבת או שמירת כשרות. מדוע היא קיימת? שמירת הנגיעה, מעבר לחובה מהתורה- "ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערוותה"- נועדה לבנות דבר חשוב מאוד אצלך. קשר זוגי שנבנה רק על בסיס מגע (אפילו קטן כמו להחזיק יד או נשיקה קטנה), מדלג על השלב החשוב כל כך שנקרא קשר נפשי. ייתכן ובני זוג יאהבו אחד את השני מבחינה גופנית למרות שיש ביניהם תהום עמוקה מבחינה נפשית. ואז קשר כזה סופו לדעוך, כי בן הזוג לא יאהב אותך באמת, אלא ינצל אותך לתאוותיו (התאווה יכולה להיות רק שיחה איתך, מגע, ליטוף, נשיקה וכו'. לאו דווקא מגע מיני). לכן קשר כזה הוא אהבה עצמית ולא אהבת הזולת (כמו שאני אוהב עוף ולכן אני אוכל אותו, כי אני אוהב את עצמי בעצם, או את מה שיוצא לי מהעוף), וממילא- ללא מחוייבות אמיתית, כשאפשר לפרק את הקשר מתי שרוצים- קשר כזה לא נכון ולא רצוי.
קצת הלכות צניעות
כפי שאמרתי, הלכות צניעות לא נועדו לכער או להסתיר את היופי, אלא לתת לו מסגרת צנועה, שתדגיש את הרוח ואת המידות הטובות, ולא את החומר והגשמיות. חכמים קבעו שיש מקומות בגוף שראוי שיהיו מכוסים ושמורים בטהרה למען האהבה האמיתית שבין בני הזוג, וישנם מקומות שאפשר שיהיו גלויים. למשל: שרוולים עד המרפק, חצאית שמכסה עד הברך, גם בישיבה (רוב הפוסקים סוברים שיש לכסות גם את החלק שבין הברך לקרסול בגרביים או גרביון, לעומתם המשנ"ב סובר שאין צורך לכסות), וכל בגד שיש בו ביטוי לפריצות או גאווה- כמו בגד הצמוד לגוף, בגדי מותגים יקרים מאוד, צבע בולט וכדו'- אסור. וישנם עוד הלכות, שאם תרצי תוכלי להחכים בהן בלמידה עצמית.
לסיכום, עניינה של הצניעות אינה לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להפוך אותן לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית. לכן ההלכות נועדו כדי לעזור לנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שיש בנו. העובדה היא שאישה נשואה יכולה להתייפות לבעלה כפי שתחפוץ, והעובדה השנייה היא שגברים נשואים שמים פחות דגש על יופיים, מכיוון שמהצד הנשמתי שלהם הם כבר שלמים, ואינם חשים צורך להדגיש את החיצוניות, והם בוחרים במקום זה להעמיק את הקשר הנפשי עם בת זוגם.
מאחל לך שתדעי לכוון את כוחות הנפש שלך לבניית אישיותך, ותגיעי לנישואין מתוך הכרה מלאה בצד הרוחני שבך. וכשרה אמנו, שמתוך קדושתה הרוחנית, התגלתה בה היופי החיצוני והטבעי במלוא הדרו.
בהצלחה!
אבי