שמירת נגיעה: כמה ולמה? כל ההלכות, הפרטים וההסברים

שלום לך.

תודה רבה על השאלות שבאמת נוגעות אולי באחד הדברים שהכי מניעים אותנו בחיים – היצר, כח היצירה.

לא נעים להגיד, אבל במובן מסוים אותה אחת צודקת.

ריחוק וקירבה

הלכות שמירת נגיעה מרחיקות.

הן גורמות לנו לפעמים, אולי, להרגיש כאילו משהו חוסם אותנו.

והאמת, אם יש את ההרגשה הזו זה אומר שאנחנו במצב בריא, אפילו בריא מאוד.

זה אומר שיש לנו כח יצירה שפועם בתוכו ושאנחנו באמת מעוניינים לייצר קירבה עם מישהי, במקרה שלך.

יחד עם זאת, לא שאני הקובע, אני חושב שיש גם משהו במה שהיא אומרת שאולי דורש חידוד.

למי שמבקש לממש את הקירבה הזו באופן לא מבוקר, הלכות שמירת נגיעה באמת מוגזמות.

זה נכנס להם לוריד ואולי עושה להם טיפה מצפון.

מנגד, ואולי דווקא בדורנו עם כל מה שהולך בחדשות, יש בזה משהו הכי לא מוגזם.

יש בזה משהו מצד אחד אומר 'חבוב, אתה רוצה ליצור קשר עם מישהי? קודם כל תראה שאתה יודע לעשות את זה במילים, שיש קשר נפשי'. יש בזה גם משהו שאומר 'חביבתי, אני שומר עליך שאף אחד לא ייגע בך ואת תוכלי להרגיש בטוחה שאף אחד לא יגע בך לבד ממי שאת רוצה, כשאת יודעת שהוא מסור לך ולא משתמש בך'.

אגב, הטענות האלו הן גם הפוכות כי יש גם בנים שלפעמים חווים מגע שהם לא רוצים לגעת או שמרגישים מנוצלים כי היא מעוניינת במגע והוא מעוניין בקשר הפנימי.

אז כן, זה מרחיק - וטוב שכך.

זה אומר שהיחיד שיכול להתקרב זה מי שבוחרים בו, אבל לא באופן רגעי, אלא כמי שרוצים להקים איתו בית, וכן להיפך, כמובן.

מנגד, זה לא אומר שצריך להיות בפחד כשמעבירים כוס למישהי שמא תיגע בה.

זה מותר, אב זה לא אומר להיות שאננים ולתלוש לה את היד ביחד עם הכוס.

דווקא ההלכות על הרחקה של העברת כוס הוא בין איש לאשתו כשהם אסורים במגע פיזי בזמן מסוים במהלך החודש, דווקא אצלם יש את הפחד כי הם נורא רוצים לממש באופן מעשי את הקירבה ביניהם. וכן, גם שם ההלכה מבקשת לאזן בין הביטוי הפיזי לביטוי הנפשי ולוודא שני דברים.

לוודא שלא שוכחים את הצד הנשמתי, הצד הגבוה באדם, לעומת הצד המיני, שהוא לפעמים יותר רדוד (אל בחיבור לצד הנשמתי בהחלט מבטא משהו הרבה יותר גבוה).

לוודא שלא נשחקים ושבמהלך הקשר יש לא רק קירבה אלא גם געגוע שרק מצמיח עוד יותר את הקירבה.

ומה עם חניכות?

כל זה אולי גם נותן לך תשובה לשאלה לגבי כיפים לחניכות.

בהלכות שתמצא מגדירים את זה בגילאים מסויימים – בהגדרה גיל חינוך.

במובן הזה, מדובר בעצם גיל שזה כבר לא צעיר כל כך שהבנים והבנות כל הזמן חברים אלא זה אולי הגיל שהבנים והבנות אומרים 'איכס' על בני המין השני.

זה אומר שמבינים שיש משהו שונה.

הגיל הזה כבר נמצא בסניף ולכן אני לא הייתי ממליץ לחלק כיפים חופשי בין בנים לבנות, גם אם הם בשבט/קבוצה/שכב"ג הכי צעיר.

אגב, גם מצד הנראות יש לזה אמירה של המקום בסניף, שכל כמה שהוא מעורב הוא גם יודע להפריד ולחנך למעורבות בקדושה. תרתי משמע.

מה אתה חושב על זה?

הלכות שמירת נגיעה

אמנם, לא די רק במה שכתבנו כדי לפרט את הכל ולכן אני רוצה דווקא להציע לך כאן כמה לינקים שמביאים בקצרה את הלכות שמירת נגיעה.

https://www.yeshiva.org.il/ask/232

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-204/

http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=862:862862-862&catid=26&Itemid=100512

תודה רבה על השאלות המדהימות והרבה הצלחה,

נתנאל

(14)