שמירה על מנהגים בתפילה

א. המשך במסורת אבותיך, שיסודתה בהררי קודש. במידה ויש מנהג שסותר הלכה, יש לברר באופן נקודתי ולהכריע. נוסחי התפילה שהזכרת אין בעיה.

ב. מובא בספר דברי הימים בפרק כט שדוד נשא תפילה זו אחר שהתנדבו העם צדקה לבית ה'.

"{ז} וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱ-לֹהִים זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים וּבַרְזֶל מֵאָה אֶלֶף כִּכָּרִים: {ח} וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית ה' עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי: {ט} וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לה' וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה: (פ) {י} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה'....."

ג. מרן החיד"א בספר ציפורן שמיר סימן ב אות לא. שאלת מה הסיבה, שתי תשובות אפשריות:

1. המזמור מבטא את הביטחון בה', וחשוב להצהיר עליו בסיום התפילה לפני החזרה לחיים הרגילים.

2. בספר יוסף תהילות על תהילים כתב החיד"א שמזמור זה רומז למשיח, ואנחנו נוהגים לסיים תפילות ופיוטים בציפייה לגאולה.

ד. אין זה 'דיבור' אלא חלק מצרכי התפילה. אין עם זה שום בעיה הלכתית.

בלי קשר, אם יש לך רב והוא הורה לך, עליך לשמוע בקולו. אך כדאי לבקש ממנו לבאר את הסוגיה.

מקור לדברים נמצא בכל סוגיה בה עסקו ב'הפסק' שהוא מצורך המצווה.

ה. הספרדים נוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו אחר שם השם.

מקור קדום לדברים: ספר חרדים מצוות עשה מדברי סופרים ד טז –יז, בשם מדרש. ובאופן ספציפי על ברכת כהנים בשו"ת דבר שמואל סימן רצה.

בהצלחה בכל מעשי ידיך