שאל את הרב

שיבוצים להדרכה לעומת נחשון - איך להתמודד עם האכזבה העצומה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 29/10/21 02:19 כג בחשון התשפב

שאלה

אממ קודם כל ממש ממש תודהה!

בחופש הגדול היה לנו שיבוצים להדרכה. שובצתי לנחשון. מעבר לזה היה גם כמה ריבים והתנתקתי מהשבט ומהיידוב לגמרי. כמובן שפרשתי מנחשון דיי מייד (ניסיתי לערער, הקומונרית לא נתנה לי, ולעומת זאת נתנה לחברה שלי) מפה לשם, כרגע, מה שחלמתי עליו מאז שאני זוכרת את עצמי לא קיים. עכשיו מתחיל חודש אירגון וכולם כל הזמן בסניף וכו', באולפנה כולם כולם מדברות על ההדרכה ורק אני פשוט לא בנושא הזה, אבל מעבר, פשוט מקנאה. ברמות. לא יכולה לסבול את זה שאני לא מדריכה. אני כן מנסה למצוא חוץ אבל כבר מתחיל חודש אירגון ולא הצלחתי, ועם לומר את האמת, אני כבר באמת מיואשת. עכשיו יש את שבת פתיחת אירגון, ואני בבית, ופשוט לא הולכת לצאת מהבית כל שבת, כמו כל שבת,(אמרתי כבר שניתקתי קשר לגמרי מהיישוב) ופשוט לא יודעת להסביר, באמת קשה לי. אני רוצה להיות מדריכה. לא בשביל הפוזה או משהו כזה, באמת באמת מעומק הדבר. מאז השיבוצים בחופש פשוט נהרסו לי החיים. זה נשמע מוגזם אבל פשוט קשה לי עם זה. גם זה שהתנתקתי מהיישוב ומהשבט, אז בכלל, כאילו כל הילדות וכל הדברים שהיו לי עד האולפנה ושאר האנשים שאני מכירה נימחקו, שנים שלמות. לא חושבת שהצלחתי להעביר אפילו כמה שזה כואב לי. לא כתבתי עד עכשיו כלום כי אני באמת שונאת את העצות האלה של תנסי להשלים, תנסי לדבר, זה מה שהם רוצה, יהיה טוב, או כל הדברים האלה. פשוט הייתי חייבת לפרוק את זה לפני שבת אירגון. אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות ואיך להתמודד. ואני לא רוצה להתמודד ולא כלום. לא רוצה עצה איך להתמודד, לא אכפת לי שאני ראש בקיר, אני באמת חושבת שאני מסוגלת להדריך, ואני לא מהאלה עם הביטחון עצמי המוגזם... לאיודעת למה כתבתי את זה בכלל, כבר אמרתי שאני שונאת עצות שבתכלס לא עוזרות לי למטרה אבל בסדר. פשוט הרגשתי חייבת.

תשובה

שלום לך.

החוויה שאת מתארת נשמעת בהחלט לא קלה. הרצון האמיתי והגדול שלך להיות מדריכה פשוט התרסק ברגע וזה נשמע מאוד קשה, כואב ומתסכל. במקביל את גם מתארת את התוצאה של חוסר הכניסה להדרכה, את ההתנתקות שלך מהחברים בשבט וביישוב, וההתנתקות הזו היא בהחלט קשה! ומוסיפה הרבה קושי ובדידות לתקופה המורכבת הזו.

בשאלתך את מתארת את הקושי, התסכול והכאב שמלווים אותך מאז הקיץ. הרבה מאוד בני נוער בגילך במקומות שונים בארץ חווים את התסכול האישי והחברתי בעקבות חוסר הכניסה להדרכה, זה באמת מאוד קשה ומתסכל! אבל את לא לבד! העובדה שנערים ונערות שגדולים ממך במעט, ולא תמיד רואים את כל התמונה , בוחרים מי יכנס ומי לא, היא מתסכלת ומכאיבה מאוד. חשוב מאוד שתזכרי שאת יכולה להיות מדריכה נהדרת, ושהעבודה שהמדריכים בחרו משיקולים שלהם לא להכניס אותך לא אומרת שום דבר עלייך ועל היכולות שלך!

במקביל את מתארת את הקושי החברתי שנוצר בעקבות חוסר הכניסה להדרכה. את הבדידות, הניתוק, והשבתות הריקות. אלו תחושות מאוד קשות שיכולות להוסיף מאוד לכאב ולתסכול ואולי גם לאכזבה ולקנאה שגרמה חוסר הכניסה להדרכה. את מתארת בכאב את כל העולם שהיה לך, ושבמובן מסוים נמחק, וכל אלו יכולים להביא לתחושות קשות וכואבות.

אז למרות שכתבת שאת שונאת עצות אכתוב לך כמה דברים שיכולים לעזור, ותשתמשי בהם כרצונך..

1. כתבת שחשבת ללכת לחפש חוץ, לכי על זה! תנסי לחפש בסניפים אחרים ואולי אפילו בתנועות נוער אחרות. יש כל מיני מסגרות של הדרכה שהן לא בהכרח של תנועות נוער אבל הן מאפשרות הדרכה מדהימה עם חניכים מסוגים שונים. אין ספק שאם זה בוער בך זה דבר ששווה להשקיע בשביל לחפש אותו.

2. בנוגע לניתוק ולבדידות, הייתי אולי משתפת חברה אחת שהייתן בקשר קרוב ושאת סומכת עליה שתוכל להבין את המורכבות שאת נמצאת בה. אולי השיחה איתה תוכל לגרום לך להרגיש קצת פחות בודדה.

3. הייתי משתפת מישהו מהמשפחה בתחושת התסכול, הכאב והבדידות, אולי יהיה להם עצה טובה מניסיון החיים שלהם.

4. אולי כדאי לנסות להגיע לפורום מסוים בישוב או בשבט. כלומר למצוא מפגש אחד שיש בו אנשים שבסה"כ נעים לך איתם, ואולי אפילו חלקם לא נכנסו להדרכה. יכול להיות שתגלי לאט לאט שלפחות עם חלק מהחברים כן נעים ונוח ולא הכל סובב סביב ההדרכה. וגם אולי יכול להיות שהרבה חברויות עוד יכולות לחזור אחרי שההתרגשות הראשונית מההדרכה תרד.

לסיכום: תיארת בשאלתך חוויה קשה וכואבת של חוסר כניסה להדרכה. זה מצב שכל כך הרבה נערים ונערות בגילך חווים, וחשוב שתזכרי שאת לא לבד בזה. את יכולה להיות מדריכה נהדרת במקומות שונים, והעבודה שלא נכנסת לא אומרת עלייך שום דבר! במקביל דיברנו על הקושי החברתי, על הבדידות והניתוק שנוצרו כתוצאה מהכניסה להדרכה. דיברנו על כמה דברים שאפשר לעשות: ללכת לחפש הדרכה אחרת, לשתף חברה, לשתף מישהו מהמשפחה, ואולי לנסות למצוא מפגש שיהיה לך נעים להיות בו ולא תרגישי לבד. תזכרי שהבדידות היא דבר זמני ושהרבה חברויות עוד יכולות לחזור. ואת כמובן מוזמנת לפנות אלינו למוקד להתייעצויות נוספות, בטלפון: 8298*.

נועה

(St 93)

כתבות נוספות