שאלה
שלום כבוד הרב.
אני בטוח שאתה מקבל הרבה שאלות. הרבה התמודדויות ובעיות שאנשים מתמודדים איתן יום יום. כל יום. כל היום. לצערי הרב. אינני בא להמעיט בערכן של אותן שאלות/בעיות/התמודדויות. חס וחלילה. לא. אני פשוט בא לשאול אותך כבוד הרב, ואת הקב"ה, את השאלה הכי פשוטה שאפשר לשאול.
למה?
למה לברוא את כל העולם הזה ולראות איך האדם מחריב אותו, ואת עצמו, יום יום?
פלא הבריאה לא ככה? פלא, באשר הוא, לא שווה שמירה? ובפרט, פלא אלוקי?
אם אבנה את הבית הכי יפה בעולם, ואתן אותו לבן ולבת שלי שיחיו ויהנו ממנו, אבל במקום, אראה את הבית הופך לחורבה, לא ארצה לשמור על הבית שהענקתי לילדים שלי? בטח שארצה. אז למה אבא שלנו רואה איך האדם הורס את העולם הזה?
סדום ועמורה הייתה תקופה רעה בתנך, לא ככה? התקופה הזאת לא פחות רעה.
יהודים בתנך היו מתאבדים למען השם ולא העיזו לתת לזר להמיר את דתם.
היום? יהודים באים אליי בשיא חוצפתם וקוראים לעצמם ״יהודים משיחיים״!!!
אם היה משכב זכר עם זכר בתנך, היה עונש מיידי על העבירה החמורה הזאת.
היום? ריבונו של עולם, יש מצעדי גאווה!!!
כשעם ישראל יצא למלחמותיו להגן על הארץ המובטחת, וחזר מהמלחמה, הוא היה מתקבל במחולות וריקודים.
היום? קוראים למגני ארצנו ״רוצחים במדים״!!!, ואם לא די בכך, בתוך ארצנו יהודים, כמוני כמוך, מהללים בשיא חוצפתם מרצחים ומחבלים. מעניין מאוד מה היה קורה לבן ישראל, בתקופת דוד, שהיה מהלל את מות גוליית. מה השם ו/או עם ישראל, היה עושה לו.
למה, בין בית המקדש הראשון, לשני, עברו 656 שנים, ואנחנו בעוד 18 שנה מהיום עוברים פי שלוש זמן מאז חורבן בית המקדש השני? עברו 1950 שנה. 1950...
למה, כשעם ישראל והעולם כולו, צריך גואל עכשיו יותר מתמיד, פשוט... לא?
למה?
תשובה
לשואל היקר שלום,
ניכר מתוך המילים שלך שהדבר זועק מתוכך. הכנות שלך ראויה להערכה. תודה ששאלת.
ה' ברא עולם כדי להטיב לאדם. והאדם בעולם פועל כל העת כדי לשפר את העולם, ולהפוך אותו ליותר מוסרי.
ללא ספק, באופן כללי, האנושות מקדמת את העולם ולא מחריבה אותו. הרמב"ן לומד שהציווי שניתן לאדם הראשון "מלאו את הארץ וכבשוה" פירושו לשכלל את המציאות. והנה יש לנו מזון מפותח, כלי תחבורה ואפשרויות לימוד חדשניות, שבהחלט מקדמים את האדם והעולם.
עצם זה שרוב יושבי תבל יודעים לקרוא ויכולים להחכים, זה דבר מבורך.
העולם מתקדם טכנולוגית, אנחנו שואפים לקדם את העולם גם מוסרית.
לגבי סדום ועמורה, זאת לא 'תקופה', אלא מקום. התקופה של סדום היא תקופה מדהימה בראיה הכללית של העולם, שהרי החלו אנשים להאמין בבורא עולם על ידי פעולותיו של אברהם.
וזה מוביל אותי לטיעון המרכזי: הרע תופס יותר מקום בתודעה שלנו מאשר הטוב. כותרות בעיתון הן על זוועות ואסונות, כי אם יש משהו נחמד הוא לא כל כך מעניין, אולי יהיה בתוך מסגרת כחולה מאחורה "ניצולת השואה זכתה במקום הראשון בעולם בשח-מט".
לכן נוצרת הקונספציה לפיה האדם מחריב את העולם.
לגבי הרעות שיש באנושות, אכן צריך לפעול לתיקון. אבל אסור לנו להעלים עינינו מההתקדמות הענקית שעברנו. ב"ה מלאה הארץ דעה, כמות לומדי התורה כיום היא הגדולה ביותר בכל הזמנים, אנשים צמאים לשמוע ולהתקרב למסורת. אין עבודה זרה כמעט בכלל.
ניקח דוגמא אחת ממה שכתבת. כמה אנשים אתה מכיר שקוראים לחיילנו הקדושים "רוצחים במדים"? אני לא חושב שיש יותר מ1000 כאלה בכל הארץ. שזה פחות מ0.1%.
לכן אנחנו צריכים לסגל עין טובה, להביט על המציאות בפרספקטיבה רחבה, של שנים ושל מקומות.
ובע"ה נראה באותה עין, עין בעין בשוב ה' ציון. אמן.