רוצה לרצות חיי תורה

שלום.

הפער שאת מתארת בין הרצון בשכל לבין מה שנמצא ברגש הוא טבעי ונורמלי.

מכיון שאצל רובנו הטבע לא מזוכך עדיין ברמה כזאת, אז עדיין יש לנו גם נטיות לכיוונים אחרים. הנטיות הללו יכולות להיות לאו דווקא חומריות, אלא גם לדברים עדינים. ועדיין הן נטיות ולא הכרעה בשכל. הרב קוק מסביר שבברכות השחר, לאחר שאנחנו אומרים 'ודבקנו ביצר הטוב', אנחנו אומרים 'וכוף את יצרנו להשתעבד לך'. לכאורה למה? אם כבר נדבקנו ביצר הטוב, למה צריך לכוף את היצר? כי גם אחרי היצר הטוב (כלומר הנטיות העדינות, הרוחניות, המוסריות) לא צריך ללכת באופן אוטומטי, אלא כהכרעה שכלית שזה מה שנכון, זה רצון ה'.

מעין זה אומרים חז"ל, שהצדיקים ליבם ברשותם, והרשעים הם ברשות ליבם. כלומר, השאלה היא לא אם יש עוד נטיות ותאוות וכיוצא בזה, אלא איך מתקבלות ההכרעות בחיים.

על גבי ההבנה הזאת, בוודאי שחשוב מאוד, כפי שאת מתארת, לשאוף ולעלות למקום שגם הרגש נוטה אל הקודש ואל התורה. את זה נכון לקדם על ידי לימוד מעמיק וקבוע של אמונה ומוסר, שמרומם אט אט את הנפש להזדהות עם התכנים שמובנים בשכל, וכן על ידי עבודת ה' שבלב (תפילה, תהלים וכיוצא בזה).

על כן ההמלצה שלי היא למצוא מקום שליבך חפץ בתורה שבו, או לפחות חברה מבוגרת שאפשר ללמוד איתה ולהתקדם.

בהצלחה רבה