קשה לי עם התורה והמצוות

שואלת יקרה שלום!

קראתי את השאלה שלך שוב ושוב, מרגישה את הפחד שלך נושם כאן לידי, ומרגישה יחד איתו גם את עוצמות החיים שלך. את הכנות, את הבחירה. מעריכה אותך מאוד על הפנייה אלינו.

כשהיינו ילדים קטנים, לכולנו היה רגע כזה של אינסוף דמיונות. בלילה, כשהלכנו לישון היינו מדמיינים אולי צורות שונות שיצר הצל בחושך או גנב שבא הביתה, אבל לכולנו היה איזה פחד קטן שישב בלב בכל פעם שהגיע הלילה.

אך אז גדלנו, וכבר לא נעים להודות בפחד הזה, אז אנו מסתירים אותו או לא משתפים או לומדים לחיות איתו. אבל בפועל, בכולנו עוד מסתתר ילד קטן שמפחד מאי הוודאות שהחושך מביא, מאי הוודאות של הלילה ומההפתעות שהחיים מזמנים.

בחירה

אכן, ריבונו של עולם בחר לברוא את העולם שלנו בדרך פלאית וייחודית. לא אחת תהו חוקרים ואנשים רבים מדוע ריבושו"ע בחר לברוא את העולם שלנו בצורה כזו, ויש לכך גם הרבה תשובות, חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות. אנו מתהלכים בעולם הזה לא מעט פעמים בתחושה של שבריריות, של מה ילד יום. שלמה המלך מדבר על זה בקוהלת לא פעם, הוא מקשה שוב ושוב- מה יתרון לאדם, מה התוחלת אם ממילא הכל חולף וארעי? שלמה מנסה להתמודד עם השאלה שמעסיקה את כולנו- הפחד שמי יודע מה ילד יום.

ריבושו"ע טובע בעולמנו מושג מדהים. באחד המעמדות הכי חשובים בהיסטוריה היהודית, אומר ריבושוע "נתתי לפניך את הברכה והקללה.. ובחרת בחיים". ה' בוחר לתת לאדם בחירה. בחירה בין עולם אחד לאחר, בחירה בין מוות לחיים. בחירה שמתחילה בהחלטות קטנות ופשוטות ומסתיימות בחריצת גורלות.

יכולת הבחירה שנכנסה בעולמנו נותנת לנו מרחב אינסופי של הזדמנויות. המרחב הזה בכניסה ראשונה אליו הוא מפחיד ומבלבל. כשילד קטן נכנס לגן שעשועים עצום, הוא יכול בשניה הראשונה להסתנוור מהשפע, ללכת לאיבוד. כך גם אנו. מרחב הבחירה שלנו לעיתים נראה לנו כ"כ גדול שהוא הופך למאיים, הוא עלול להרתיע. העובדה שיכול להיות שאהיה כל דבר בעתיד יכולה לשתק אותנו. היא יכולה לטעת בנו תחושה שאין בנו שום שליטה על חיינו, שום יכולת לנהל אותם ושוב נרגיש כמו ילד קטן שמפחד מהחושך.

כאן מגיעה נקודה נוספת עמוקה ויסודית מאוד. קוהלת בעצמו אחרי השאלות הקשות שהוא מטיח, אחרי התהיות הקיומיות והנכונות, בא קוהלת ואומר "עשה א-לוהים את האדם ישר".

את יקירתי, נבראת ישרה. לפני 18 שנה הגעת לעולמנו עם נפש ישרה, בעלת רצונות בריאים ועולמות בריאים. סל הערכים שאיתו נכנסת לעולם, שמלא בכל כך הרבה כשרונות, יכולות, נטיות לב, הוא ישר מיסודו. הוא מזוקק מאוד וטהור.

אמנם לכולנו לא מעט פעמים יש תחושה שהלכנו לאיבוד, שאיבדנו לחלוטין את העוגן הפנימי והישר שעימו נולדנו. כאן, נכנסת בשבילך הזדמנות יקרה מפז. זוהי הזדמנות לשאול את עצמך-

מי אני? מהם הערכים שמנחים אותי בחיים? מהם הרצונות שלי? מה חשוב לי בחיים?

נסי לחוש את הפחד שלך, למשש אותו, לתת לו טעם ושם וצורה. ממש לדמיין אותו ולשאול-

מה גורם לי לפחד כל כך? מדוע אני מפחדת ליפול? האם העולם האמוני שלי נהיר לי דיו?

אלו שאלות קשות, ואף קשות מאוד. אבל אני בטוחה ויודעת שקיימות בך התשובות לשאלות האלה, והתשובות שקיימות בך הן יקרות מאוד.

בשאלה ששלחת, נראה כי את מנהלת דו שיח עמוק ואמיץ עם הרצון שלך ועם התפקיד שלך. את מוזמנת לשאול את עצמך, מה מניע אותי בחיים? איזה רצון? איפה אני מרגישה חופש? איפה נכנסת הבחירה בחיים שלי? מה אני רוצה לתת לעולם?

אני מציעה לך ליטול דף ועט, וללכת לנוף מרגיע ולכתוב, ממש כך, את התשובות לשאלות הללו. תני למילים לנבוע ממך, מה שיצא. אין כאן תשובה נכונה או לא, יש כאן נסיון לשוב אל עולמות הרצון של אחינועם.

עולם הרצון הוא עולם חזק מאוד. הוא יכול להניע אותנו להפוך עולמות ולהחריב אותם. על כן, אנו צריכים לבחון ביתר זהירות את הרצונות שלנו, מה הם, מי הם. מה הדברים שמעסיקים אותנו, שסובבים אותנו.

אחת הדרכים להעמיק ולחזק את הרצון הישר הוא בלימוד והעמקה של עולם הפנים שלנו. אני מציעה לך מאוד למצוא לך מסגרת קבועה ללימוד תורה נשי. זו יכולה להיות מדרשה, שיעור חד פעמי, תכנית "טנא" לבנות (חפשי בפייסבוק) או שיעורי זום במדרשת אוריה למשל. לימוד תורה נועד במקורו להשיב את האדם לישרות, לעולם הפנים עימו נולד, ולרצונות המתוקנים שלו.

את מדברת לא אחת ומשתמשת בכוח הדמיון החזק שבך, זה דבר נפלא ויקר מאוד. אנו מברכים ושמחים על כוח חיים שכזה. שימי לב כי לדמיון יש שפות רבות, אחת מהן היא הפחד, אבל אנו רוצים לנסות ולמצוא שפה חיובית לדמיון. נסי לצייר, להלחין, לנגן, לכתוב, אולי לרקוד (אילתור)- לייצר לדמיון שבך שפה חיובית ונעימה, שפה משמעותית. נסי לדמיין את העתיד שלך, את יכולה לעשות זאת בעזרת מוזיקה מרגיעה- נסי לדמיין היכן את בעוד עשור, איך המשפחה שלך נראית, הבית שלך, בעלך, הילדים. דמייני את כל האור והטוב שביכולתך לתת לעולם וכמה העולם זקוק לו.

כשנצליח ליצור שפה חיובית לדמיון שלנו, הוא לא יצטרך יותר לנהל איתנו דו שיח בשפת הפחד, הוא יוכל לדבר איתך בשפה נעימה ומגדלת. זו השפה שאנו רוצים לייצר לו.

נופל וקם

באשר לחלק השני של השאלה שלך. אני רוצה לפתוח בציטוט דווקא.

כתוב "שבע יפול צדיק, וקם", חשבת פעם למה הוא נופל שבע פעמים וקם רק פעם אחת? כל כך הרבה פעמים ליפול בשביל קימה אחת קטנה?

ובכן, התורה ידעה את נפש האדם ואת עומק המצוות. היא ידעה את העובדה שעל כל שבע (!) נפילות באה עלייה אחת, ששקולה ללא פחות משבע נפילות. התורה ידעה שהיכולת לקום, לזוז, להתגבר, להילחם היא חזקה יותר מכל נפילה שיש.

לא רק זאת, אלא שימי לב עוד מה התורה אמרה-

לא כתוב "שבע יפול צדיק ויקום", אלא "שבע יפול צדיק וקם". קם- בהווה! למה לא יקום- בעתיד?

לכאורה זה נראה הרבה יותר נכון לשונית.

גם כאן התורה רוצה להגיד לנו דבר אחד- הנפילה היא סופית, תחומה בזמן. ברגע שהיא קורית, עובר זמן מסוים והיא מסתיימת, נעלמת, שייכת לעבר.

הקימה- היא מצב מתמשך. קצת כמו present progressive. אדם קם כל הזמן, יום יום, שעה שעה. הנפילות יישארו בעבר בשלב מסוים, הקימה היא כל הזמן, היא שייכת להווה.

ריבונו של עולם נטע בך כוחות גדולים ויקרים להתמודד, לקום, לעשות. נשמה טהורה שנתת בי טהורה היא. נקודה. הנשמה שנבראת איתה טהורה ונקיה. ריבונו של עולם נתן לך את הזכות והיכולת לבחור בחייך יום יום, שעה שעה. זה מתאגר, זה לא קל אבל אנחנו יודעים ש"אין רע יורד מן השמיים". העולם שלנו מלא כולו בטוב. איזה אבא ירצה להכאיב לילדים שלו? איזה אבא ירצה שלילדים שלו לא יהיה את החיים הכי טובים בעולם?

כלים

לכן יקירתי, אני מציעה לך לעת עתה להניח את השאלות העוסקות בגיהנום ובחשבונות שמיים בצד ולהתחיל קודם כל עם עולמך הפנימי שלך את. שאלי את עצמך את השאלות ששאלנו למעלה, מצאי שפה חיובית לשוחח בה עם הדמיון היקר שבך. אני ממליצה לך בחום אף למצוא חברה קרובה או דמות בוגרות כמו רכזת בשרות, מחנכת או קומונרית שאותה תוכלי לשתף בעולמך הפנימי, אין לי ספק שישמחו בך ובשאלותייך.

מאוד מאוד ממליצה להעמיק ולחזק בתוכך את האמונה בטוב העולם ובטוב ה'. בברכה ובשפע הרבים שה' נתן בעולמנו. יש כמה ספרים של הרב הרוש בשם גן האמונה ושער הביטחון, הם יכולים להיות ברורים ופשוטים בתור התחלה ואח"כ אפשר להעמיק לספרים עמוקים נוספים כמו אורות התשובה.

נסי להרגיל את עצמך להתבונן יום יום על העולם ולמצוא בו 3 דברים טובים מדי יום. חסדים קטנים, שמחות או כל דבר אחר.לאט לאט את תראי שהעין שלך מתרגלת לטוב.

אם אחר כך עוד ישובו ויציקו לך שאלות, אנחנו תמיד כאן. בחפץ לב נענה לך על כל שאלה קטנה או גדולה שמעסיקה את עולמך.

המשיכי לברר, לשאול ולגדול. אני מאמינה בך מאוד, ביושר הפנימי שבך, בכוחותייך וביכולתך. תאמיני גם את בעצמך.

בהערכה רבה.

נעה

(28)