מחבבת מישהו, מנסה לשכוח ממנו, ומקנאת בבנות שמדברות איתו: איך מפסיקים את זה?

שלום יעל יקרה.

מעריכה את פנייתך ואת הרצון שלך לברר איך ניתן להתקדם בצורה נכונה.

הדילמה שאת מתארת אכן יכולה להציף תחושת בילבול כמו שתיארת, אבל אני רוצה להרגיע ולומר שזה נורמלי לחלוטין וקורה להרבה אנשים, גם בגילאים שונים.

באופן כללי, קנאה והשוואה בדרך כלל מספרות לנו על כאב ורצון שעדיין לא התממש.

שיתפת בכנות על כך שמופיעה קנאה גם בדברים אחרים מול המדריכה, אך נשמע מדברייך שהתחושה הזאת נובעת בעיקר בעקבות הקשר שלה עם אותו מדריך, ובעקבות השיח ביניהם אולי את מוצאת עצמך מקנאה בה גם בדברים אחרים שלא נוגעים בדבר.

לכן, ממליצה לך לנסות לבדוק עם עצמך האם קיימים דברים נוספים בהם את מקנאה בה?

האם הרגשת כלפיה קנאה עוד לפני שהתחלת לחבב את המדריך מהצוות, או שהתחושה הגיעה רק מאז שזה קרה?

אם הקנאה היתה שם עוד לפני כן, אולי כדאי להפריד בין ההתמודדויות לשתי חזיתות שונות, ולנסות לעבוד על מידת הקנאה בפני עצמה. ללמוד עליה, לחזק את העין הטובה כלפי עצמך והאחר, ועוד.

אך אם להרגשתך, הקנאה מול אותה מדריכה נובעת מכך שהיא בקשר עם המדריך - אז אולי שווה להתמקד בלשכוח אותו, וממילא זה יביא גם לדעיכה של הקנאה ולשמחה בהחלטה.

למרות השוני בין המקרים, כתבת שכבר קרה פעם משהו דומה, מה לדעתך עזר לך שם?

אולי תוכלי לנסות להשתמש במה שעזר לך, גם במצב הנוכחי.

אנסה לכתוב כמה עצות, ובע"ה מקווה שיועילו.

לתת מקום

הרבה פעמים כשמנסים להדחיק, לא רק שזה לא עוזר לנו אלא עלול לפגוע בנו ולצוץ בדרך אחרת.

לכן מומלץ לנסות לקבל את העובדה שכך את מרגישה כרגע, ושעדיין יש מחשבות עליו. אם תרצי ותראי לנכון, אולי גם תנסי לשתף חברה טובה ולפרוק מולה כך שזה ישחרר מעט מהנפש. ממילא כשלא תילחמי במחשבות עליו - הן ייפחתו וירפו יותר בקלות.

מצד שני, לפעמים לוקח זמן עד שבאמת שוכחים, ואנחנו לא רוצים כמובן שהעובדה שנתנו להן מקום והתייחסות תגרום להן להמשיך להתפתח. וכאן נכנס העניין של לחזק את עצמך. הבחירה שלך שלא לערב חבר בגיל הזה נשמעת לי חכמה וחשובה, ומעידה על בגרות. מאמינה שאם תנסי לחזק את עצמך בהחלטה שקיבלת, אז לאט לאט המחשבות פחות יצוצו.

לתת גם זמן

זה כמובן דורש הבנה שהתהליך יכול לקחת זמן אולי אפילו הרבה,

בפרט כשאתם מדריכים באותו סניף ויוצא לך לראות אותו, וזה עלול להציף. אבל גם אם זה לוקח זמן, זה בסדר ונורמלי לגמרי. פשוט חשוב להיות עם זה בנחת ובשלווה ולא להיבהל.

להיות עסוקה

ככל שהיום יהיה יותר עמוס ומלא, כך יהיה פחות מקום למחשבות להיכנס בתדירות גבוהה.

לכן כדאי לנסות להתעסק בתחביבים, הדרכה, חברות, משפחה, וכל מה שבעצם מעניין ומקדם אותך.

כמובן שממליצה להוסיף תפילה בעניין, ופשוט לדבר על זה בגלוי עם ה', שזה מעיק וכבד לך ואת רוצה שה' יעזור לך לעבור את זה בטוב ולשכוח מאותו מדריך.

מחזקת אותך ומאחלת לך הרבה הצלחה!

טליה