קושי עם הניסיון: איך להתמודד עם משקל גדול?

שלום יקרה.

חייבת להגיד שמאוד התחברתי למה שכתבת. ולא, אין לי גוף גדול (לפחות לא כרגע) אבל אני לגמרי יכולה לשים במקום הנושא הזה שלך הרבה דברים אחרים: מנת משכל/ תגובתיות לא נכונה במצבים חברתיים/ מצב כלכלי/ חיפוש זוגיות והמתנה ממושכת/ בעיות בריאות/ קשיי למידה ועוד.

יקרה, דבר ראשון קבלי חיבוק. אני לא מכירה אותך, אבל כל כך מעריכה. מעריכה איך את מסתכלת לאמת בעיניים ולא מנסה לברוח ולזרוק את הכאב הזה לאיזו פינה חשוכה ולהמשיך לשקר לעצמך. מעריכה את איך שאת כותבת מדוייק ואמתי באופן שנכנס ישר ללב. מעריכה שאת מחברת את הנסיון הזה למקום שממנו הוא באמת מגיע, לה' יתברך, ומשם את מחפשת כיוון שירפא לך את הלב.

באנו לעולם הזה כדי לעמול, כדי לבנות צורת אדם ששייכת למלכות שמים. ובשביל זה קבלנו מתנות, למסע הפרטי הזה שלנו בעולם אבל גם קבלנו נסיונות. מכשולים כאלה, מהמורות, שנועדו לגרום לנו לעצור, לחשב מסלול מחדש, לבדוק את הדרך שלנו, לשים את הלב שלנו לגמרי בפנים, ולעבוד עם הקושי והנפילות והמתח והכאב.

אלוקים בוחר לכל אחד מאיתנו בדיוק הכי מושלם שיש ובהתחשבות ברקע, בתנאים,

בכוחות הנפש, בגוף, בכלים, במשפחה, בתקופה ובכל מה שתרצי את הנסיון הכי מתאים.

אנחנו ממש לא מחפשים את זה, מתפללים שזה לא יבוא עלינו.

אבל אם אלוקים בחוכמתו ובטובו יודע שזאת הדרך שלנו לגדול, להוסיף טוב בעולם ובעצמנו הוא עושה לנו את זה.

נראה לי שלפני שאנחנו מחפשות פתרונות אנחנו קודם כל צריכות להיות בקבלה, בהסכמה למקום הזה וזה באמת קשה. הסכמה כשרגע זה הדימוי גוף שה' נתן לך, וכרגע זה הדבר הכי מדוייק, ודרך הגוף הזה את צריכה לעבוד אותו.

אם נהיה בהסכמה אז נפסיק להיות במאבק. נקבל את המצב הזה ולא נלחם בו, ואז אפשר יהיה לדבר על הרבה דברים, כמו איך להרגיש טוב בכל הסיפור הזה, איך להיות יפה בעיני עצמך, ואיך לבחון בזהירות ובאחריות, איך את יוצאת מכאן עם פתרונות שיביאו אותך לבריאות, ליציבות ולחיזוק ערך עצמי.

תשאלי אותי, אם אפשר להגיע להסכמה. ואני בטוחה שהתשובה היא כן. נפגשתי עם שתי בנות שראיתי איזו עבודה הן עשו. הראשונה מדריכת זומבה. הגעתי פעם לשיעור שלה וראיתי ערנות, קצב מהיר וגוף גדול. היא לובשת בגדי אימון כמו כולן וגם מראה להן את התנועות, לגמרי בכיף, בלי להתבייש או להתנצל, בלי לחשוב שהיא שווה או יפה פחות.

אחרי שהשיעור נגמר, חשבתי עליה יותר מהשיעור שהיא העבירה, והבחורה הזאת השאירה בי חותם, של קבלה ואמון והרבה כבוד לעצמה. בדיוק איך שה' ברא אותה.

את השניה פגשתי בחנות בגדים. מדדתי חצאית יפה ממש. היא ראתה את החצאית הזאת תלויה בכניסה לחנות ונכנסה למדוד גם. ראיתי שהחצאית לא התאימה למידתה. והיא קיבלה את זה, בלי להרגיש החמצה. ראיתי איך היא הסתכלה על עצמה במראה. לגמרי בטוב.

ויקרה, אני לא אומרת שנישאר שם. אני רק אומרת שמשם נתחיל. משם יש לנו כיוון אמיתי לעשות עבודה.

מה אנחנו עושות כדי להגיע לקבלה?

1. אין סיכוי שאת הכל בגוף שלך את לא אוהבת. אולי את אוהבת את המבט של העיניים, אולי את החיוך. תמצאי את מה שכן. ותודי עליו. ותשמחי בו. נראה לך קצת? מקצת מתחילים. מלאהוב מעט אפשר לעבור תהליך ולאהוב יותר.

2. לשים את הגוף במקום הנכון שלו. נכון שהגוף חשוב. אבל הוא ממש לא הכל. והוא לא מה שמגדיר אותך. החוץ לא מגדיר אותך. אחת החברות שאני הכי אוהבת היא ממש גדולה. והרבה יותר כיף לי לדבר איתה או להגיע אליה לשבת, מאיזה אחת רזה ויפהפיה. הדיבורים שלה הולכים איתי הרבה אחרי. כי אנחנו מי שאנחנו מחליטים להיות. בשמחת חיים, בלראות את הטוב קודם כל בעצמנו ואז באחרים, באמון באדם ובעולם ובחיבור שלנו לה'.

3. דברי עם ה' כמו עם חבר טוב. ספרי לו מה קורה לך בלב. כמה הנסיון הזה גומר אותך ואיך כרגע את מרגישה שאת לא מצליחה להרים את הראש מעל למים. תבקשי ממנו כלים, עצות טובות, לב פתוח לקבל את ההשגחה המדוייקת שלו. ושיתן לך כיוון לפתרונות.

יש לי רעיונות לפתרונות בשבילך. אפילו כמה. אבל לא הייתי רוצה לכלול אותם בתשובה הזאת. קודם רוצה שנתחיל עם החלק הראשון. שהוא הכרחי לכל עבודת נפש שתעשי בחיים ולקשר שלך עם עצמך.

אחרי שהגעת למקום הזה ועברת תהליך אם תרצי, אפשר לשתף אותך במה עוד אפשר לעשות.

יותר מזה, אם לא עושים את העבודה הבסיסית וההכרחית הזאת של ההסכמה והקבלה בנפש, גם אם יהיו פתרונות מצויינים זה לא יעזור. יכולה להיות מישהי עם גוף מושלם ולהיות כנגד עצמה ולהגיד לה מילים של חולשה ורעל.

מקוה שהדברים קצת התקבלו על לבך וקצת עשו לך סדר ונתנו לך כיוון שאפשר להיות בטוב ומשם להצליח לצמוח באמת.

מאמצת אותך אל לבי,

מקוה שקצת עזרתי, אם לא- מוזמנת לשאול שוב.

נועה

(ב)