צריכה חיזוק

בס"ד

שלום רב,

קושי כלכלי הוא קושי מעיק. אני מאוד מעריך את ההתמודדות שלך עם הקשיים הכלכליים יחד עם הרצון שלך להיות אמא מסורה. אני מבין שאת נקרעת במתח בין להשקיע בילדה ובין לצאת לעבודה ולהקל על פרנסת המשפחה. את לא לבד בקשיים הללו. אלפי נשים דתיות עסוקות בכך. יש לכך ביטוי בעלונים הרבים של המגזר הדתי.

לטעמי, הפתרון למצוקה הזאת הוא שילוב כל האפשרויות:

את צריכה לבדוק מה מסגרת העבודה הכי נכונה עבורך: איזה מקצוע, איזה מקום עבודה, באלו שעות ובאלו תנאים.

אל תשכחי שיש לך בעל, אבא של בתך. הוא שותף מלא לפרנסה ולאחריות על חינוך הילדה. צריך לבדוק יחד אתו איך המשימות החשובות הללו מתחלקות ביניכם נכון: לצאת לפרנסה ולהיות עם הילדה - זו אחריות משותפת של שניכם.

אבל מה שמוביל את האדם זו הרוח. עם רוח גדולה קשיים גדולים מחוללים גבורה. עם רוח נמוכה נכנסים ליאוש.

לכן, הכי חשוב - יותר מהכל, הלב. העמדה הפנימית שלך כלפי המציאות הזאת. לראות עצמך כמו מרים ויוכבד - נשים גיבורות שהופכות את הקושי לאתגר. כמו חנה ורחל שמתמסרות בכל כוחן וכשרונן להקמת משפחה: בתפילה ובמעשה.

מכאן נעבור לקנאה.

הקנאה (כמו הכעס) היא מידה שפוגעת במקנא (כמו שהכעס פגוע בכועס). תמיד אפשר להתעורר לקנאה: להציב לנגד עינינו מישהי שהחיים שלה 'יותר' ולקנא בה.

אבל באותה מידה אפשר להציב לנגד עינינו מישהי שהחיים שלה 'פחות', הרבה פחות - מתוך כך להודות לקב"ה, על כל השפע והברכה שהוא ממטיר עלינו.

כמה נשים בגילך עדיין רווקות? משוועות לגאולתן?

כמה נשים נשואות שנים וטרם זכו לפרי בטן?

מכך תרגישי את רוב השפע והברכה שזכית להן.

תתמלאי שמחה והודיה שיש לך זוגיות, יש לך בת ומשפחה שעוד תגדל בעז"ה.

ממליץ לך להתפלל, לבקש על מה שחסר לך ולא לשכוח להודות על כל הטוב שיש לך.

אם את לא מצליחה עדיין להתגבר על הקנאה: אציין בקיצור שאין באמת מה לקנא בדוגמניות ובנשואות לגויים ולמיליונרים...

'החוץ' שלהן מבריק וזוהר.

אני בספק אם הזוגיות עם המיליונר היא חיבור נשמתי עמוק. אם הן זוכות לאהבה כנה. אם יש להן את השמחה והאושר של בית ומשפחה.

אני לא מכיר את המקרים שאת מתארת, ככלל אנו יודעים שזוגות אלו לא מאריכים ימים. כשזוגיות כזאת מתפוצצת אז בועת הזהר כבר לא מעוררת קנאה גדולה - אין לי עניין לפרט ולהדגים כאן.

גמר חתימה טובה