איך לשנות מחשבות שליליות בצניעות ואמונה?

שלום שואלת יקרה!!

תשמעי, איזו מהממת את.. וואו, זה מן הסתם לא פשוט לשנות אורח חיים.. לשמור שבת, צניעות...

ננסה להעלות תובנות וגם תכלס להמשך הדרך.

אז מהי אמונה?

מצד אחד- זה כל היופי, שכל אחד יש לו עבודת ה' שונה, גם מבחינת אמונה. כלומר לאחד קל להבין זאת מבחינת רגש, השני רוצה להבין בשכל. ולכל אחד ואחת יש לעשות עבודה לעשות, וכל הכבוד לך שאת עושה עבודה ומשתדלת!! ויותר מזה, אנחנו גדלים כל הזמן, מתפתחים, מתקדמים. וגם כאן האמונה גדלה איתנו, כמו שריר, שצריך לפעמים לעבוד עליו והוא קצת קשוח.. ולפעמים יותר זורם ומשוחרר.

איך אפשר באמת להבין את הבורא בשכל? מהי אמונה פשוטה? ואולי, זה בכלל לא פשוט .. במיוחד בעידן שלנו היום, כי אנחנו מלאים בתחושה של "כוחי ועוצם ידי". אנחנו מוכשרים, חזקים, איכותיים, טכנולוגיים.. ותראי איך למשל הקורונה הפילה אותנו לקרשים וגרמה לנו להבין כמה אנחנו צריכים את ריבון עולמים.

מחבר הספר "חובת הלבבות" נותן לנו טיפ נהדר, להתחיל ממש מהבסיס: להסתכל בטבע, להתבונן. מי אומר לשמש לזרוח, מי נותן לנו יכולת לנשום, מי אומר לדבורים להכין דבש, מי ברא את העולם, אותך, אותי, את היכולת שלי להקליד לך כאן ועכשיו.. זאת עבודה עם עצמך, זה לא ברגע אחד. אולי כדאי לקנות פנקס וכל יום תרשמי לעצמך 5 דברים שאשכרה הבנת שזה מה'. לאט לאט אולי ההבנה הזו תחלחל עמוק ללב ויום אחד- תדעי ותרגישי אמונה במי שברא אותך.

חזרה בתשובה מייאוש ויראה

אני לא מזלזלת חס וחלילה בתשובה כזאת מתוך ייאוש, ואדרבא נשמע שעברת דברים לא פשוטים ומחזקת את ידיך.

אבל אולי עכשיו, צריך והגיע הזמן לעלות קומה.

כמו שאת מתארת בהמשך, משהו בך כבר לא רוצה לקיים מצוות. ואת יודעת מה- זה נורמלי. זה טבעי. יש תקופות ויש תקופות, יש עליות ויש ירידות; אבל אנחנו יודעים שתורת ה', המוסר האלוקי, הוא הנותן לנו את ה"כללים הנכונים" בחיים הסוערים שלנו, דרך קיום תורה ומצוות. כי בדיוק בגלל האופי האנושי והרצון שלנו לעשות לפעמים מה שבא לנו, יש לנו את התורה שתעזור לנו איך ללכת.

בואי, מצוות צניעות היא לא קלה בכלל כמו שאת אומרת.. אבל הגבולות בהלכה הם אלו שעושים אותנו יהודים ויהודיות. יהודי זה לא לעשות (רק) כיף, זה לחפש את הסיפוק ואת המשמעות.

למה? כי לפעמים אחרי ההתלהבות הראשונית הכל דועך ויורד .. וגם זה טבע האדם. בהתחלה יותר קל לקיים מצוות והחלטות שקיבלנו על עצמנו (אפשר גם לראות הרבדים אחרים בחיים- רצון לשמור תזונה נכונה) וכאן השכל נכנס ועוזר לנו להמשיך לעבוד גם כשקשה.

אבל אז- מה עושים כשיש דעיכה, ירידה?

צריך, חשוב ורצוי להטעין את עצמנו.

גם מבחינה נפשית- כמו לטייל, להיות עם אנשים, לקרוא, לעשות דברים שאת אוהבת.

אבל בעיקר מבחינת רוחנית: להבין, למה בחרתי לקיים תורה ומצוות?

למה אני שומרת צניעות? למה בכלל לקיים צניעות?

אני לא יודעת למה חזרת, כמו שאת אומרת, מתוך ייאוש. אבל עכשיו הנפש שלך זועקת שזה כבר לא נכון לה להיות במקום הזה.

היא רוצה לגדול, היא רוצה להבין! וזה מדהים. אנחנו כבני אדם לא יכולים "לעמוד" באותו מקום מבחינה רוחנית. אין דבר כזה להשאר באותו מקום. או שנופלים, מדרדרים אחורה, או שמתקדמים ועולים.

יראת עונש

כמה מילים לגביי התחושות שאת מתארת, על יראה וחשש מעונש.

באמת, הקב"ה ברא את העולם כך שיהיה בו שכר ועונש.

ואדם שמקיים מצוות, שכרו מובטח לו- כמו גם אדם שעובר עבירות ייתכן וייענש, אם לא ישוב בתשובה. זה מאוד מורכב, כי בפועל אנחנו רואים לצערנו אנשים שלא עושים טוב ולא נענשים (כך זה נראה בעיניים האנושיות שלנו), לעומת אנשים שכן עושים טוב ומקיימים תורה ומצוות ויש להם חיים לא קלים. אז תשובה מעשית- אנחנו לא יודעים, זה נקרא "חשבונות שמיים", כל אחד ואחת ה' משגיח עליו- ולא נדע למה כך נקבע גורל מסויים למישהו.

מה שכן, בעולם האמונה יש מספר דרגות, נקרא לזה כך; יש באמת 'יראת העונש', כמו שכתבת, ומעליה, יש את 'יראת הרוממות', שזוהי יראה נעלה יותר.

נביא דוגמא כדי להבין את הדברים:

ילד ששומר על שקט בבית, בזמן שאביו ישן. כי הוא יודע, שאם יעיר אותו, אביו יכעס עליו.

לעומתו, יש ילד ששומר על שקט בבית בזמן שאביו ישן, כי הוא מכבד אותו, אוהב אותו והוא יקר לו.

הוא מתייחס ביראה לצרכיו של אביו, ולא מפני העונש/נזיפה.

יראת העונש היא יראה נכונה, היא שלב, אך יש שלב מרומם יותר, מתקדם יותר, רוחני יותר, וזו יראת הרוממות.

לפום צערא אגרא- כגודל הצער, גודל השכר

אנחנו יראים מהקדוש ברוך הוא, הוא מלך העולם היה הווה ויהיה. הוא ברא ובורא את הבריאה כל רגע מחדש ואנחנו שייכים לנצחיות האינסופית הזו. והוא, הקב"ה מצווה עלינו לשמור תורה ומצוות, שהן לא המלצה אלא חובה גמורה.

ובאותה נשימה, אני כותבת לך- זה לא סותר שלפעמים קשה, לפעמים רוצים 'לשבור את הכלים' ולעזוב הכל; אבל אנחנו ננסה להתמודד!

הפתרון הוא לא לעזוב הכל, זה לא "שחור-לבן", אלא ההפך. יש משפט שאומר "לפום צערא אגרא"- כלומר, כגודל הצער, כך גודל השכר! ה' רואה כל טיפת מאמץ, כל קושי, כל רצון להתמיד למרות שקשה להמשיך.

אני חושבת שבדורות האחרונים יש איזושהי עליית קומה, רצון לחזור מתוך אהבה לה'. ולכן אני מציעה לך להשתדל עוד יותר לא ללכת לראייה שלילית כמו שכתבת על עצמך, אלא לנסות לראות הטוב, הטהור, היפה (זה מתחבר למה שכתבנו לרשום לעצמנו דברים טובים לגביי אמונה).

בנוסף, יקרה, אני חושבת ומקווה שזה בסדר להגיד- שאם היהדות מגבילה אותך, כלומר שאם יש יותר מדי פחדים (כמו כתבת "שמתי לב שהפחדים מגבילים אותי") אז משהו כאן כבר לא עובד נכון. וזה גם כן כמו שכתבנו על כך שהנפש רוצה לעלות קומה; וזה הזמן לברר עם עצמך גם מבחינת השכל למה בחרת להתחזק בתורה ומצווות, ומתוך זה להמשיך לגדול- אבל בשמחה! ולא מתוך ייאוש ופחד חלילה. וכשעובדים מתוך שמחה, ממילא המנוע עובד יותר טוב, יש יותר אנרגיות ורצון להמשיך.

כמה מילים על מידת הצניעות:

זהו עולם ומלואו, לכן אשתדל לצרף לך קישורים והמלצות. בינתיים, מה הכוונה צניעות? בין השאר, הכוונה לכסות, כדי לשמור על התוכן. לפעמים מרוב יופי מסתנוורים והולכים לאיבוד.. לכן, אנחנו גם משתדלות להתלבש כראוי. מתוך הגבולות, מצליחים הן לשמור על עצמנו והן לגדול מבחינת נפש ותוכן, ולא רק מבחינה חיצונית.

בנוסף, קחי למשל ספרי תורה. הם תמיד יהיו מכוסים! למה? כי כשיש משהו שהוא כל כך יקר וקדוש, שומרים עליו יותר. כך גם לגביי יהלומים ודברי ערך, שומרים עליהם בכספת מיוחדת.. הגוף שלנו הוא דבר יקר וקדוש, וצריך לדעת איך להשתמש בו, בזמן ובמקום הנכונים עם האיש הנכון בעזרת ה'. הצניעות עוזרת לנו להבין שהגוף הוא לא סתם חפץ, אלא הוא כלי מדהים לנפש המדהימה שלך.

נקודה נוספת, צניעות זה לא רק לגביי הלבוש. כן או לא מכנסיים, איזה אורך השרוולים והחצאית וכך הלאה. זה כן חלק, אבל ממש לא רק. צניעות זאת מידה בנפש. צניעות הכוונה היא לנסות להשתדל להסתפק במועט, ולא להחצין (יש עוד הרבה מה להרחיב, ניתן המלצות בהמשך בעז"ה).

"מה נשתנה הלילה הזה?"

כתבת גם: "ומאז שאני חוזרת יד לי רק ספקות ושאלות".. כתבת שאת חושבת שזה ייצר הרע, ואת יודעת מה- אני ממש לא בטוחה בכך. תראי כמה היהדות בעד לשאול שאלות, כמה היהדות בעד לברר! לא מתוך התרסה אלא מתוך רצון לצמוח ולברר. למשל הלילה הכי מפורסם שלנו בתור עם, הלילה שהפכנו בו לעם.. ליל סדר .. אנחנו כל הלילה שואלים מה נשתנה, ועושים מעשים כביכול משונים כדי שהילדים ישאלו ויבררו ומתוך כך יבינו את גודל הנס העצום שיצאנו ממצרים והפכנו לעם. ובחזרה אלייך יקרה, זה נשמע שהנפש שלך זועקת לבירור משמעתי טהור, רוצה להבין יותר, כי גדלת! פשוט גדלת!! וזה מדהים, זה תהליך מטורף מה שאת עוברת. אז אל תחששי, אל תיבהלי מהקולות האלו.

איך ומה ללמוד? הדור שלנו ב"ה מלא בשפע למקורות יידע ולימוד. יש ספרים, מדרשות (כמו מכון אורה) ושיעורים באינטרנט כמו אתר "ישיבה", "הידברות" ועוד. וכמובן גם כאן באתר תוכלי לקרוא וללמוד, דרך 'חיפוש'. צריך סבלנות והתמדה, ולאט-לאט תצליחי לקבל תמונה כללית יותר, הבנה בהירה לעולם שבחרת.

ותכלס, איך משנים מחשבה?

אז תראי, לגביי החששות מעונש: אני לא אשקר לך, אין דבר כזה שאדם לא חוטא... אבל- החכמה היא להמשיך לקום גם אם חלילה נכשלנו ונפלנו. כתוב בפסוק בספר משלי: "שבע יפול צדיק וקם", מי הוא הצדיק? זה שממשיך לקום אחרי כל נפילה!

גם אם יש ירידות, לקום. אני חלילה לא נותנת הצדקה להתחיל ללכת עם גופיות וטייצים וחצאיות מיני, כן? הרעיון הוא שיש תקופות, יש עליות וירידות, ו- אנחנו גם בנות שלפעמים הרגש יותר משפיע עלינו..

ובקצרה: לפעמים אנחנו יותר חלשים.

החכמה היא לקום ולהמשיך לעבוד את ה' בשמחה.

אז איך משנים מחשבה? תנסי לא להתמקד בתחושות הקשות של העונש, אלא ברצון הטהור שלך להיות בת מלך. ממש לשנן זאת לעצמך, לכתוב לעצמך איפשהו, שאת רוצה בקשר עם ה', שאת יודעת שזו הדרך הנכונה והרצויה!

בנוסף אני ממליצה לך מאוד, בפשטות (או שלא) לדבר איתו. לדבר עם ה', פשוט ככה, כמו שאת. ומותר גם להגיד דוגרי, אבא, קשה לי! מורכב לי עם המצווה הזאת! תעזור לי להתחזק בה!

בכלל, תפילה, לא יודעת אם יצא לך- זה ממש חלק חשוב בעבודת ה' שלנו, היא נותנת לנו את הקשר עם ה'. היא עוזרת לנו להבין מה ה' נותן לנו כל הזמן, כל החיים, כל רגע. מספיק רגע להתבונן בברכות השחר ומגלים דברים חדשים. היכולת לנשום, לאכול, ההבנה שיש לנו גוף מתפקד, שיש לך ראש לחשוב ולשאול את השאלות העמוקות האלו! ועוד לא דיברנו על משפחה, חברים, לראות זריחה, לשמוע שיר חדש, להבריא אחרי שפעת, הכל הכל ממנו..

ברור, זה לא בא בקלות; זה דורש תרגול גם כאן. לחשוב יותר חיובי, לחוות יותר את הקשר עם ה', ולשמוח בתהליך שאת עוברת ומקרבת לבוראך וגם לעצמך. בעזרת ה', שום דבר לא הולך לחינם ואת בונה את עצמך כל הזמן ובעזרת ה' גם תצליחי!

ממליצה לך למצוא גם חברה טובה, בת משפחה או דמות נשית תורנית שתוכל לתת לך הן אוזן קשבת והן לדעת מה לייעץ לך מתוך ההיכרות איתך.

יקרה, שולחת לך המון כוחות!!

כל נושא שהעלית דורש התייחסות בפני עצמו, תמשיכי לברר את דרכך- אבל בשמחה. ברצון. לא להכנס לרגשות שליליים שקצת מכניסים אותה לביצה. אל תשכחי, את מדהימה! אל תתייאשי!

את בת של מלך, כן, את. תשמחי במה שאת עוברת ובעזרת ה' מקווה שגם תראי פירות!

ברכת ה' עלייך ורק טוב!

מחזקת אותך מרחוק

שרון

קישורים כאן באתר:

צניעות:

הלכות מקילות בצניעות בלבוש

https://www.makshivim.org.il/post/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9

כל מיני שאלות ותשובות בנושא צניעות:

https://www.makshivim.org.il/blog/categories/%D7%A9%D7%95-%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

איך להתקרב לקב"ה?

איך מתחברים לעבודת ה' מחדש?

https://www.makshivim.org.il/answer?id=951169

קשר עם אלוקים:

https://www.makshivim.org.il/answer?id=692227

המלצות לספרים באמונה

*אפשר להשיג בחנויות כמו "דברי שיר" בתחנה מרכזית ירושלים

"בגן האמונה"- הרב שלום ארוש

"אמונה ברורה- להסיר ספקות באמונה"- הרב ראובן פיירמן

"לנבוכי התקופה" - הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל

"דע מה שתשיב לעצמך" - הרב זאב קרוב

"מי מפחד משאלות"- הרב אברהם הורביץ זצ"ל.

"אחת שאלתי" – הרב ראובן ששון, זה שו"ת של בני נוער על אמונה והשקפה.

"בניין האמונה"- הרב בלייכר

"לקראתי מצאתיך - פרקי אמונה" הרב חיים סבתו

"אהבת עולם אהבתיך"- הרב חננאל אלרן