האם לשים דגש על הצבא או על לימוד תורה בישיבה?

שלום לך.

ישר כח על שאלתך וכל הכבוד על הרצון לברר. הרצון הזה בו נכס ויכול לעזור לנו במהלך חיינו. מוזמן לשוב ולכתוב לנו כל שאלה ועניין.

נגעת בשתי נקודות:

א. משמעות הפתגם 'דרך ארץ קדמה לתורה'.

ב. היחס בין צבא ללימוד תורה בישיבה.

בשאלתך קישרת בין שתי הנקודות. כדי שנוכל לענות לשאלתך, נבין קודם את משמעות הפתגם והאם באמת ניתן לקשרו לנקודה השנייה.

דרך ארץ קדמה לתורה

הפתגם המופלא הזה של חז"ל במסכת אבות עוסק בשני מושגים: 'דרך ארץ' שמשמעותו מידות ישרות ומתוקנות, נימוסים והליכות של בין אדם לחברו, ו'תורה' שמשמעותו לימוד תורה ועיסוק בה ובקיום מצוות של בין אדם למקום.

כאשר חז"ל אומרים לנו שדרך ארץ קדמה לתורה כוונתם היא שכדי שאדם יוכל לקלוט את התורה כראוי עליו לעמול על מידותיו, לתקנן וליישרן. אלמלא תיקון מידותיו, כאשר יבוא ללמוד תורה הוא עלול לקלוט את התורה בצורה מסוכנת וזה יביא לתוצאות לא טובות.

התורה היא כמו גשם, אם הגשם יורד על קוצים אז יגדלו קוצים ואם הגשם יורד על עצי פרי אז יגדלו פירות.

אם אתה לומד תורה ומידותיך מתוקנות אז התורה תמשיך לרומם אותך ואת מידותיך, ולהיפך, אם מידותיך אינן מתוקנות אז התורה שתלמד תשפיע עליך לא לטובה.

היחס בין תורה לדרך ארץ הוא הדדי. לא רק דרך ארץ קדמה לתורה ומשפיעה עליה, אלא גם התורה קדמה לדרך ארץ ומשפיעה עליה.

הוכחה לכך, בפתגם חז"ל אחר באותה המסכת המפרט ומבאר את הפתגם לעיל:

" אם אין תורה - אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ - אין תורה".

התורה מושפעת מ'דרך ארץ' לא פחות מה'דרך ארץ' שמושפעת מהתורה.

יחס בין צבא ללימוד תורה בישיבה

כפי שאתה רואה, 'דרך ארץ' אין הכוונה לצבא ולכן אין נכון לומר שע"פ פתגם חז"ל 'דרך ארץ קדמה לתורה' מוכח שיש לשים יותר דגש על צבא ולא על הלימוד תורה.

כעת ניגש לנקודה השנייה שנגעת בה בשאלתך, היחס בין צבא ללימוד תורה בישיבה.

הן הצבא והן הלימוד תורה בישיבה הן מצוות חשובות מאוד, גדולות ומדהימות, וכדי שנוכל לקיימן בצורה טובה ראשית עלינו להבין מהי כל מצווה, מה חשיבותה, איך לקיימה בצורה נכונה ואז נוכל להבין מה קודם למה.

מזמין אותך לשאול את עצמך את השאלות הללו, ולנסות לענות עליהן. דבר זה יאפשר לך להבין את התשובה לשאלתך.

ברשותך, אביא פה משהו שכתבתי בעבר בפורום אחר בנוגע לחשיבות לימוד התורה בישיבה אחרי התיכון ולפני הצבא, וזה יכול לתת כיווני חשיבה.

אז למה ללכת לישיבה בכלל?

פשוט כי כשאני הולך לישיבה, בעומק, זה קודם כל ובעיקר כדי לברר מי אני? מה אני? מה המידות שלי? מה המשמעות שלי? בירור גבולות, בניית אישיות וזהות, איפה עבודת ה' בתוך כל החיים שלי.

הישיבה, בצורה שבה היא בנויה, עם הדיבוק חברים והרבנים, עצם ההימצאות בישיבה במהלך השנה, עצם החוויה שאתה עובר במהלך השנה מתוך התורה, מתוך מקום של תורה - עצם החממה המדהימה הזאת שהישיבה יוצרת - מאפשרת לנו את תהליך הבירור הזה, זה מאוד משמעותי.

עכשיו אנחנו מבררים ובוחרים איזה חיים אני רוצה לחיות, איפה התורה נמצאת בחיים שלי, איזה בית אני רוצה לבנות.

נכון, בישיבה לומדים תורה ובאנו ללמוד תורה. אבל זה לא רק ללמוד תורה נטו, כי את זה אתה תכל'ס יכול לעשות גם בבית.

ללכת ללמוד בישיבה זה הרבה מעבר למצוות לימוד תורה והעמקה בלימוד, הרבה מעבר לכל מה שלמדת בישיבה התיכונית או בבית - זה לימוד תורה שאשכרה יקבע איך ייראו החיים שלך. התורה נוגעת בנקודות הכי עמוקות של החיים שלנו, היא המהות והדרך שלנו. תורת חיים.

זה מתחיל בנו. על ידי זה שבן אדם בוחר לשבת וללמוד תורה- ולא כי הוא חייב ולא כי יש מבחן, אלא כי הוא בוחר בזה! הוא בעצם מכריז: "אני רוצה שהתורה תהיה חלק מהחיים שלי!".

זה אומר שאני רוצה שהמשפחה שלי, הזוגיות שלי, הילדים שלי, וכל מה שאני אעשה הלאה בחיים יגיע מתוך התורה, שהתורה תכוון ותאיר לי את הדרך.

התורה עוזרת לנו להכיר את עצמנו, זאת הזדמנות שאין שניה לה. דווקא השנים האלה אחרי התיכון, שנים שכ"כ קריטיות לבניין האישיות, שנים שבהן אין לך בד"כ דאגות על הראש כמו פרנסה, עבודה ולימודים.

דווקא אז אתה פשוט יושב ושוקע בתורה, מתחבר לאני הפנימי שלך, למי שאתה רוצה ושואף להיות.

ואח"כ - אפילו אחרי הצבא - כבר אין זמן לזה, אין כבר את אותה פניות נפשית לשבת כ"כ הרבה בישיבה ולשקוע בלימוד. הראש כבר לא נטו בתוך זה כי כבר יש טרדות ודאגות נוספות - תואר, עבודה, זוגיות ומשפחה.

נכון, יש יחידי סגולה שמסוגלים לשקוע בעולמה של תורה גם שנים רבות אחרי שהקימו משפחה אבל רוב העולם אינו כך.

הישיבה היא לא סתם ללמוד תורה. היא המכינה שלך לחיים מתוך לימוד התורה.

הישיבה מכינה אותך לחיים של משמעות, אכפתיות, נתינה, התחברות למשהו שהרבה יותר גדול מאיתנו, שהיה כאן הרבה לפנינו ויהיה כאן גם הרבה אחרי 120 שנה שלנו.

ולכן לא פחות מהחשיבות ללכת לישיבה/מכינה, זה מאוד חשוב לנצל גם את השהות שם. זה שנים שיכריעו איך ייראו כל השנים אח"כ, איך ייראו החיים.

ואת הדבר הזה בשנים הראשונות של הלימוד עדיין קשה לתפוס כי אתה עדיין בתוך העסק, עדיין בתוך הלימוד עצמו.

ורק אחרי שאתה יוצא כבר לעולם וממשיך את החיים שאחרי הישיבה אז אתה מצליח לתפוס באמת, רק אז יש לנו פרספקטיבה אמיתית יותר ופשוט אתה תופס את הראש ואומר "וואו! לאיזה חיים זכיתי בזכות הישיבה. קשה לי ולא רוצה לדמיין מה היה קורה אילו לא הייתי בישיבה".

נכון, אתה יכול להמשיך, לסיים צבא ולעבור הלאה ולכאורה חסכנו לעצמנו זמן.

אבל לזמן הזה לא תהיה משמעות אם לא ניצוק לתוכו תוכן, את תוכן חיינו, את משמעותנו ואת ייעודנו.

אך איך נעשה זאת אם לא ביררנו מי אנחנו לפני כן?

איך נדע איך לעשות את זה אם לא עמלנו מספיק בתורה והסתנכרנו איתה?

החיים האלה יקרי ערך ואסור לנו לתת להם לחלוף בלי שנגשים את ייעודנו ואת מהותנו. הלימוד בישיבה עוזר לנו להשיג בדיוק את זה.

חשוב להבין, הלימוד בישיבה לא מעכב את ההתקדמות בחיים, הוא לא שורף לך שנים שהיית יכול לנצל ללימודים/לעבודה.

הייתי אומר הפוך! אלו השנים שמקדמות אותך בצורה הכי גדולה. הן מדייקות את כל העשייה שלך והרצונות שלך בצבא, בלימודים, בעבודה ולמעשה בכל החיים.

הישיבה לא מעכבת אותך, היא בונה אותך עד כדי כך שאולי עוד כמה שנים אתה תגיד שאלו היו השנים הכי חשובות עבורך.

תלוי איך מסתכלים על זה

כפי שראית לעיל, לימוד תורה בישיבה בכלל ולפני הצבא בפרט, יכול להיות מאוד משמעותי.

הלימוד נותן לנו בהירות והבנה של למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

בהירות כזאת כשהולכים לצבא היא חיונית והיא זו שמאפשרת לנו לשרת בצבא בצורה איכותית וטובה.

גם לימוד תורה בישיבה וגם שירות צבאי חשובים מאוד, כל אחד בזמנו הוא, ואין דגש על משהו מסוים יותר מהשני מלבד הסדר של הדברים שאנו עושים אותם ומה קודם למה.

בסופו של דבר צריך לשים דגש בהווה, בדבר שבו אנו עוסקים כעת ולעשות אותו בצורה הכי טובה שנוכל.

סיכום

ראינו שהשאלה נוגעת בשתי נקודות שונות:

משמעות פתגם חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה", והיחס בין צבא לבין לימוד תורה בישיבה.

הסברנו את משמעות הפתגם וראינו שלא ניתן לקשר בינו לבין היחס בין צבא ללימוד תורה בישיבה.

בעקבות הנקודה השנייה, הבנו שחשוב לברר את שתי המצוות של צבא ולימוד תורה בכלל, ולימוד תורה בישיבה בפרט.

לאחר מכן, ראינו קטע שנותן זווית ראייה בנוגע לחשיבות לימוד תורה בישיבה והשפעתו על החיים בכלל ועל השירות הצבאי בפרט, מה שסיפק לנו תובנה חשובה כיצד ובאיזה סדר נכון לקיים את המצוות הללו, מה קודם למה. כשלבסוף הכי חשוב הוא שנשים את הדגש על אותו עניין שבו אנו עוסקים כעת, ולעשותו בצורה הטובה ביותר שנוכל.

בהצלחה רבה,

אורי