האם יש להנהיג פטור ממס לתלמידי חכמים?

שלום לך.

ראשית, אני חייב לומר לך שממש נהניתי מהשאלה. היא מראה על חוכמה והבנה. ושאלתך די חשובה, שכן במהותה היא מדברת על מעלתו של תלמיד חכם, ואני מקווה שתשובתי תספק אותך. לשם כך, נענה על השאלות לפי הסדר:

מיהו תלמיד חכם?

לפי הגמרא (קידושין מט, ב), המושג 'תלמיד חכם' מחולק לשניים. יש 'תלמיד' שהגדרתו "כל ששואלין אותו בכל מקום דבר אחד בלימודו ואומרו", ו'חכם' הוא: "כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה". יוצא ש'תלמיד' הוא מי שלא הגיע להסמכה להוראה אבל יודע להשיב יפה על דבר אחד שלמד, ואילו 'חכם' או 'תלמיד חכם' הוא מי שמפגין בקיאות רבה בכל מקצועות התורה, ובכל מקום בתורה עליו שואלים אותו יש לו תשובה לענות לשואלים. האם הוא אדם שלומד כל היום תורה? לא מוכרח. וכך אומר הרא"ש במס' בבא בתרא, בסוף סימן כו: "ודווקא תלמידי חכמים שתורתן אומנותן (שלומדים כל היום, הם פטורים ממיסים), אבל אין תורתן אומנותן חייבים (במיסים).... ונראה שתלמיד חכם שיש לו אומנות או קצת משא ומתן להתפרנס כדי חייו ולא להתעשר, ובכל שעה שהוא פנוי – מחזר על דברי תורה ולומד דברי תורה – הוא הנקרא תורתו אומנותו". מדברי הרא"ש מוכח שתלמיד חכם הוא לאו דווקא מי שעוסק כל היום בלימוד התורה, אלא גם מי שעובד מעט למחייתו (ולא כדי להתעשר כדבריו) ובשאר זמנו עוסק בתורה.

וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רמג, ב): "... אבל דבר (מיסים) שהוא צריך לשמירת העיר כגון חומות העיר ומגדלותיה ושכר השומרים לא היו חייבין (תלמידי החכמים) לתת להם כלום שאין צריכין שמירה, שתורתן שמירתם, ולכן היו פטורים מכל מיני מיסים, בין מיסים הקצובים על כל בני העיר, בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו. בין הקבועים בין שאינם קבועים. וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם, אפילו ה(מיסים ה)קבועים על כל איש ואיש.... ודווקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, אבל אין תורתם אומנותם חייבין. ומיהו (=אבל) אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר, ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על ד"ת ולומד תדיר - נקרא תורתו אומנותו" מכאן שהשולחן ערוך פסק כשיטת הרא"ש בהגדרת תלמיד חכם. והרמ"א הוסיף על דבריו בהגה בשם תרומת הדשן: " ואין חילוק בין שהוא תופס ישיבה (=ראש ישיבה) או לא. רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו - שיודע לישא וליתן בתורה, ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו, ובפסקי הגאונים, ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר". מדברי הרמ"א מובן שתלמיד חכם צריך שתהיה לו גם רמה מסויימת של ידיעה והבנה ברוב מקומות התלמוד ובפסקי הגאונים, גם אם אינו ראש ישיבה או נושא משרה רבנית כלשהי.

מוסריות בהחזקת תלמידי חכמים

כשהגמרא פוטרת את תלמידי החכמים משמירה, אין הכוונה לומר שהתורה מגינה רק על תלמידי חכמים (שהרי כמו שאמרת- אין סומכין על הנס), אלא התורה מגינה על כל לומדיה (ראה פירוש רבנו גרשום על הדף), ומה שפוטרים את תלמידי החכמים ממס הוא כדי לאפשר להם להמשיך ולגדול בתורה, שכן התרומה שלהם לעם ישראל בתורתם גדולה יותר מהמיסים שהם יכולים לתת.

אסביר קצת. בעקבות התמעטות הדורות, אין כיום אפשרות לגדל תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה, בלי שישקיעו את כל זמנם בלימוד התורה. מדוע? בזמן הגמרא כמות החומר שהיה על תלמיד החכם לדעת לא היה גדול, שכן היו אז רק את המשניות והברייתות ולא היה את כל ים הספרות ההלכתית המצויה כיום (מלבד המשניות, תלמיד חכם בימינו צריך ללמוד גם גמרא, ספרי גאונים, ספרי ראשונים, טור שולחן ערוך ועוד...) ולכן התלמיד חכם בתקופת הגמרא היה יכול לעבוד גם למחייתו וגם ללמוד. כיום, זה לא אפשרי לתלמיד חכם גם לעבוד וגם ללמוד את כל התורה המצויה בספרות ההלכתית הענפה, ולכן עם הזמן נוצר הכרח גדול לממן את תלמידי החכמים שתורתם אומנותם, גם כדי שתתקיים התורה בעם ישראל (שהרי צריך אנשים שראויים ויכולים ללמוד את כל הספרות ההלכתית המצוייה כיום), וגם כדי שיצמחו תלמידי חכמים שיהיו מסוגלים ללמד תורה ולהורות הלכה לרבים.

יוצא שהיום החזקת תלמידי חכמים וישיבות (או כלשון הגמרא- לתת להם פטור ממיסים) הוא חובה קדושה המוטלת על כל אחד ואחת מעם ישראל....

מאחל לך שתגדל להיות תלמיד חכם אמיתי, השוקד על התורה בכל עת, ויקויים בך המאמר: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: 'וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך'". אמן.

בהצלחה!

אבי