שאלה
אני בן 15 ויש לי שכן, שלומד איתי, ההורים שלנו בקשר טוב ויש לנו חברים משותפים. אבל למרבה הצער, אנחנו רבים מלא, אם אנחנו משלימים לאחר יום יוצא שאנחנו רבים פעמיים בשבוע.
אז ככה, במידה ואני טועה בסכסוכים אני מודה, אבל ברוב המקרים הוא רב איתי על שטויות, ומתי שאנחנו רבים הוא לוקח את תשומת הלב של חברים שלי, לדוגמא: אם אני בא לדבר עם חבר שלי הוא מדבר איתו קודם וכו', ולי אין כוח לשטויות האלו.
החברים המשותפים שלנו מודעים לבעיה, ואין להם כל כך מה לעשות, היה מקרה שהוא רב איתנו (אני ועוד שני חברים משותפים) עם כל אחד בנפרד, איתם למחרת הוא ביקש סליחה ו"חזר על ארבע" וממני כבר שבועיים שלא ביקש סליחה, והפעם לא אמרתי לו כלום ואני לא יודע על מה הוא רב איתי בכלל, פשוט שמעתי אותו אומר למישהו:"אני לא מדבר איתו", אז פשוט התרחקתי ומאז לא קרה כלום.
איך לגרום לו לבקש סליחה?
למה אליי הוא לא מתייחס כמו לאחרים?
איך לגרום לקשר הזה להחזיק המון זמן?
ואיך לא להזיק לחברים המקושרים שלנו? (חשוב לומר שהם עדיין חברים טובים שלי, הם לא רבים עם אחד מאיתנו הם פשוט ניטרליים)
תודה רבה. וסליחה על השאלה הארוכה.
תשובה
אהלן אורי!
קשרים חברתיים לסוגיהם השונים מלווים אותנו מלידה ועד זקנה (וכולל). לפעמים הם טובים, לפעמים פחות, ותמיד בתנועה ותזוזה. לכן, בעיניי השאלה שלך נוגעת בנקודה שעוד תלווה אותך בחייך בהמשך הדרך בצורות כאלו או אחרות. אני מקווה שבעז"ה נצליח לתת מעט כלים שיוכלו לשמש אותך בדרכך.
קודם כל, אומר חד משמעית- לא טעית במקרה הנ"ל. אולי אפשר היה מצידך להתנהג מעט אחרת, אבל אני לא חושב שזו הנקודה, ואני גם לא חושב שאני או מישהו אחר היינו מתנהגים אחרת. לכן, נדמה לי שזה ממש לא אמור להטריד אותך.
אני מעוניין להציע לך שני כיוונים, שתי דרכי פעולה:
1. ניתוק
לעיתים, אנו כבולים בחיים שלנו למציאות הקיימת והנוכחית. איננו מסוגלים לראות איך היא הייתה נראית אחרת, מה היה קורה "אם לא". האם המציאות הנוכחית נוחה וטובה לנו? אולי אפשר להחליף ולשנות אותה? אולי כדאי לנתק קשר עם הבחור הזה?
אם וכאשר החבר הזה באמת גורם לך להרבה צער, טרדות ושאלות- אולי באמת שווה לנתק את הקשר. זה לא חייב להיות "קולני", כמובן, זאת אומרת שאתה לא חייב ללכת אליו ולומר לו בפירוש "אהלן, אני לא רוצה להיות חבר שלך יותר. מספיק. נמאס לי". לא, ממש לא. זה מסוגל להיות "שקט", פשוט לא ליצור קשר. לא להראות שאתה מעוניין להיות חבר שלו.
2. ירידה בשביל עלייה
למען האמת, הדרך הזו מעט דומה לדרך הקודמת, אבל שונה ממנה באופן מהותי. כאן אנו מבקשים לנסות לחבר אתכם כחברים, אבל ממקום אחר וחדש. יש בעיות, כאמור, שמצריכות "הפרד ומשול", מצריכות הפרדה של ממש וניתוק, אבל לעיתים יש בעיות שלפעמים מצריכות הפרדה זמנית על מנת שתוכלו לחזור להיות חברים. אסביר:
לפעמים, חברים מרגישים שהם מסוגלים להראות לחבר אחר שהם לא רוצים להיות חבר שלו, רק כי הם יודעים שהוא רוצה מאוד להיות חבר שלהם והוא תמיד ירצה לחזור להיות חבר. בסיטואציה הזו, החבר שמתרחק "מרשה" לעצמו להשפיל, כי הוא יודע שברגע שהוא ירצה- החבר שלו תמיד יחזור אליו.
לכן, יש פתרון ישן נושן, שלעיתים מצאתי שהוא באמת עובד- נסה להראות בעצמך שאתה לא מעוניין להיות חבר שלו. כמו האפשרות הקודמת, תתנתק. ייתכן מאוד שההתנתקות הזו תגרום לחבר שלך לפתע להרהר ולחזור בו, משום שהוא יראה שאתה לא "בכיס שלו".
אני מחדד- מבחינה מעשית זו מסוגלת להיות אותה הדרך כמו הקודמת, אבל בסופה בעז"ה תחזרו להיות חברים- רק ממקום עמוק ומחבר יותר. שוב, אתה לא צריך "לצעוק" את זה תוך כדי ולהגיד לו "אני לא חבר שלך עכשיו כי אני רוצה שנהיה חברים!", לא.
ונניח והוא בא ומבקש פתאום סליחה, האם צריך פתאום לקפוץ מאושר ולומר "מעולה, לזה חיכיתי כל הזמן"? לא בטוח. צריך לנהוג בזהירות ובמחשבה שקולה, ולבחון- האם אני רואה שהוא מעוניין באמת להיות חבר שלי?
את זה, כמובן, אשאיר לך. אתה יודע הכי טוב על עצמך, ואתה יודע הכי טוב מה בדיוק הסיטואציה.
מקווה שהצלחתי לעזור ולתת כיוונים מעשיים ומחשבתיים שיוכלו לפרוץ לך את הדרך. וכמובן שאתה מוזמן להמשיך ולפנות למוקד, גם במספר כוכבית 8298 בשעות הערב.
בהצלחה רבה,
אוריה