שאלה
יש לי ידיד שהוא להטב. שופט שהוא דתי, פסק נגדו. לדעתו - זה בגלל שהוא להטב. במהלך הדיון, בעל הדין שכנגד הודה שהפלה אותו בגלל שהוא להטב, דבר שאסור לפי החוק הישראלי. השופט, בכל זאת, פסק נגדו אפילו שהוא הוכיח את התיק וקבע שהוא צריך לשלם פיצוי לצד השני. כל העובדות בתיק, בשחור על גבי לבן, מעידות שהבחור צדק בתביעה, אבל בכל זאת הפסיד.
האם מותר לעוות דין, לפי ההלכה, כשבעל הדין עצמו, הוא להטב?
תשובה
שלום
ראשית, אני מבין שמדובר בבית משפט אזרחי ולא בבית דין שדן על פי תורה, כך שדעת תורה כנראה לא ממש מחייבת את בית המשפט.
לגופו של עניין. על פי דין תורה צריך לדון את המקרה לגופו דין אמת לאמיתו, ולזכות את הזכאי ולחייב את החייב לפי הדין ולפי נסיבות המקרה, ולא לפי אישיותם של בעלי הדין.
אבל, וזה אבל גדול, חשוב לדעת שפעמים רבות, ובטח במקרה של משפט, מי שלא מרוצה מפסק הדין, ולדעתו הוא בוודאי צודק, ברור שהוא יחשוב שהדין מעוות, וכמו שכתבת "לדעתו".
כמו שהדיין צריך לקיים 'בצדק תשפוט עמיתך", כך גם אנחנו צריכים לקיים זאת כלפי כל אדם וכלפי הדיין, ובטח שלא להכריע בדעתו שהוא טעה בלי לדעת את כל השיקולים שלו.
כל טוב