שאלה
אם אלוהים הוא כל יכול והוא עשנו ואין עוד מלבדו שום דבר ושום כח
בין גשמי ובין רוחני.
אם כן איזה נקודה יש בנו בנ’’א, שהיא ה’’אנחנו’’ שמחליט ובוחר אם לעשות טוב או רע?
הרי בסופו של דבר זה הכל הוא ואין כלום חוץ ממנו?
אשמח מאוד לתשובה
תשובה
שלום יוסי, מה שלומך?
כששואלים שאלות שנכתבו עליהן ספרים ונשברו קולמוסים רבים כדי לענות עליהן, משמע שהן טובות מאד. השאלה שלך היא אחת כזו. אשריך!
אם אשאל את השאלה שלך במילים אחרות, אתה שואל על סוגיית "ידיעה ובחירה". זו סוגיה רחבה מאד ועמוקה, ואשתדל לתת כמה נקודות שיעזרו להבין את הנושא קצת יותר.
קודם כל, כמו שאמרת, ישנו פער מובנה ביננו לבין הקב"ה. הוא בורא ואנחנו נבראים. הוא כל יכול, ואנו מוגבלים. הוא יודע הכל, ואנחנו צריכים ללמוד כל הזמן. ממילא, יש דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין. ועוד לפני שננסה להסביר את העניין, חשוב להבהיר, שעצם האמונה – היא אי הידיעה וההבנה. הרי אם אנחנו יודעים ומבינים, זו איננה אמונה, זו ידיעה.
כיוון שהנושא שלנו מופשט ועמוק, נשתמש במשלים בעיקר:
אשאל אותך שאלה: אם ניתן לילד לבחור בין חסה לסוכריה. מה הוא יבחר? כמובן שאת הסוכריה. האם ידענו שזה מה שיבחר? כן. האם מבחינתו של הילד הוא בחר מה הוא מעדיף? התשובה היא שכן. כבר כאן אנו רואים שיכול להיות מצב כזה בו יש לנו ידיעה מסוימת, ובכל זאת הבחירה לא נפגמה. ועדיין, אין זה דומה.
אחד מן הפרשנים הראשונים, מסביר את סוגיית ידיעה ובחירה על ידי משל "האצטגנינים". כלומר, קוראים בכוכבים ובמזלות. מצד אחד, הם יכולים לדעת את העתיד על ידי צפיה בסדר הכוכבים וכדו'. מצד שני, "אין מזל לישראל". ופירוש העניין הוא שוודאי יש מזל לישראל, אך הוא אינו מוחלט. הקב"ה נתן לנו כוח לשנות גם את מה שכבר נקבע. לענייננו, הקב"ה יודע מה נעשה ומה נבחר. אך הוא נתן לנו גם כן כוח לבחור ולשנות, על ידי תשובה, לימוד התורה ומעשים טובים, וכן להיפך.
הסבר נוסף הוא עניין הזמן. לנו, בעולם הזה, יש זמן. מנקודת המבט שלנו, אנחנו יכולים להסתכל על כל מה שעברנו עד עכשיו בחיים. אנו יודעים מה עשינו. אך האם זה שאני יודע מה עשיתי לפני רגע, אומר שלא הייתה לי זכות בחירה? לא. הקב"ה הוא למעלה מהזמן, והוא היה הווה ויהיה. הוא יודע מה נעשה, בעוד שאנחנו בעולם הגשמי המוגבל בזמן – מרגישים שאנחנו בוחרים. זוהי נקודת הבדל נוספת, שנוגעת גם היא בנקודה הזו של ידיעה ובחירה.
אך מעל לכל ההסברים והפירושים, דברי הרמב"ם חשובים מכל: "הקב"ה הוא היודע, והוא הידוע, והוא הדעה עצמה. הכל אחד. ודבר זה – אין כוח בפה לאומרו, ולא באוזן לשומעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו". במילים אחרות, כשאנחנו אומרים שהקב"ה יודע, אין הכוונה למושג ידיעה שאנחנו משתמשים בו. הידיעה שלו שונה ואחרת משלנו, ואין לנו יכולת והשגה במושגים האלוקיים.
אנחנו, כבני אדם, לא מסוגלים לשאת הפכים. אצלינו יום הוא יום, והלילה לילה. הקב"ה אינו מוגבל חלילה, והוא נושא הפכים. אנחנו לא מסוגלים להבין איך ידיעה ובחירה אינם סותרים. אך אצלו יתברך גם זה ברור. אמנם נוכל לנסות ולהסביר במילים והגדרות שאנו מכירים, אך לעולם לא נעמוד על דעתו הבלתי מוגבלת ונושאת ההפכים.
מקווה שהצלחתי לקרב ולפשט קצת את הסוגיה העמוקה הזו, וליישב את הדעת כמה שאפשר.
בהצלחה רבה!
ישראל