משפחה של הבן זוג

שלום

ראשית, אני לא חושב שאני מקור לישועות, אבל אנסה לסייע.

אני לא מתייחס כאן לנושא המגורים יחד לפני החתונה, לא מפני שאני חושב שזה בסדר, אלא מפני שזה לא נושא השאלה.

המצב שאת מתארת הוא אכן קשה ולא נעים.

ברור שאת לא צריכה להיות בקשר עם מי שגורמים לך צער ומתייחסים אלייך בצורה המשפילה שאת מתארת.

קשה מאוד לדמיין ואף לרצות מציאות עתידית כה מסובכת, שבה לאחד מבני הזוג אין שום קשר עם המשפחה של בני הזוג, ובמיוחד שהדבר ישפיע כמובן על הילדים, כי זה אחד משני הענפים של המשפחה שלהם.

מצד שני, זה לא אומר שבגלל זה צריך לפרק את הקשר.

הקשר בין בני הזוג איננו מותנה בקשר של כל אחד מהם עם ההורים ושאר המשפחה של בן הזוג.

לכן למעשה, אני חושב שלא נכון להחליט שלא להתחתן בגלל דבר שכזה, אבל כמה דברים צריכים להיות ברורים מראש:

אי אפשר להכריח אותך לסבול ולעבור השפלות. ולכן כל עוד זהו היחס, זכותך המלאה שלא להגיע לשם, ושלא להיות בקשר עם אף אחד מבני משפחתו שמתייחסים אלייך כך (אם יש מישהי שם שמתייחסת אלייך אחרת, כדאי להיות בקשר איתה).

כל הקשר עם משפחתו צריך להיות דרכו. כולל כשיגיע זמן החתונה. הכל צריך להתנהל דרכו, ולא כקשר ישיר שלך מולם (אלא אם כן בעזת ה' הדברים ישתפרו).

צריך להיות ברור ומוסכם ביניכם שאת לא אמורה לעבור השפלות וכיוצא בזה, בטח שלא בחתונה ובתקופה שלפניה או אחריה. הוא אמור להיות המגן שלך מול משפחתו.

להקפיד מאוד בנושא הדיבור, כלומר, להתאמץ מאוד לא לדבר רע על אחרים. זה לא כולל מקרים שבהם את צריכה לפרוק חוויות לא נעימות ורגשות מעיקים. אבל אם יש מישהי אחרת שאת יכולה לפרוק אצלה, לכאורה זה עדיף, כדי לא להעמיס עוד על הקשר שלו עם משפחתו.

בנוסף, אני רוצה להציע משהו שקראתי. אני לא יודע אם זה יעזור או לא, אבל בוודאי שווה לנסות.

רב גדול בשם הרב חיים מוולוז'ין, שחי לפני כמאתיים שנה, כותב כך:

"דבר בדוק ומנוסה - אם יהי לאיש שונאים, אם יפעל אצל עצמו שהם צדיקים בזה, ויאמר שמסתמא דיברו עליו לשון הרע שהם סוברים שהוא אמת וכדומה, תיכף כשידרוש זכותם ויפעל אצל עצמו שהדין עמהם, מיד יתהפכו לאוהבים".

כלומר, ללמד עליהם זכות ולהסתכל עליהם בעין טובה.

מניח שהישועה לא באה ממני, אבל מקווה שהועלתי קצת.

חג שמח ובשורות טובות במהרה