שאל את הרב

מה לעשות עם חברה שפיתחה כלפיי רגשות?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 27/06/20 22:30 ה בתמוז התשפ

שאלה

שלום! אני בת 18, לומדת באולפנה וב''ה חברות לא חסר לי. יום אחד, חברה (קטנה ממני בכמה שנים בודדות) ביקשה לדבר איתי באחד הערבים. הייתה שיחה ארוכה, ובסוף היא ביקשה להתוודות בפני על משהו. ואז היא אמרה לי שהיא דלוקה עלי. לא ידעתי איך להגיב לזה, פשוט אמרתי לה שאני צריכה זמן לחשוב ועזבתי. בעז''ה מתכננת להקים בית בישראל עם בן זוג. אבל איך לגשת אליה? מה להגיד לה? יש לאן להפנות? תודה רבה מראש:)

תשובה

שלום לך.

זה לא נדיר שבגיל ההתבגרות, גם אצל בנים וגם אצל בנות, מתגבשים רגשות ולפעמים גם משיכה כלפי בני/בנות אותו המין. זה אפילו עוד יותר נפוץ במקומות שבהם בנות פוגשות רק בנות (כמו באולפנא). בצדק החברה שלך עשתה שימוש במילה "דלוקה" ולא "אוהבת". היצר שלנו מתעורר, ומחפש לעצמו יעד. זה לא בהכרח מתחבר לאיזה רגש או היכרות מהותית. התפקיד של היצר הוא לחפש מושא תשוקה ולהימשך אליו. ככה הוא עובד.

יחד עם זאת - היצר לא שולט בנו. הוא רק מרכיב אחד בתוך המכלול של האישיות שלנו. ולכן למרות שזה טבעי ונורמלי שהוא מתבטא, אנחנו לא חייבים להקשיב לכל מה שהוא אומר. אנחנו לא יודעים בדיוק מה עובר על החברה שלך, ומה הוביל אותה להימשך אלייך וגם לדבר על זה. אבל בסוף, זה בירור שהיא תעשה בינה לבין עצמה, וזה לא הבירור שלך. זה שתתחילי לנסות וכביכול "לתקן" אותה - לא בטוח שזה ישיג את התוצאה הרצויה. קשה לנו מאוד לשים את עצמנו במקומו של מישהו אחר, בטח בנושאים כאלה.

מה כן אפשר לעשות?

1. להמשיך ולסמוך על תחושות הבטן שלך.

תיארת כאן מצב לא נוח, שבו אמירה של חברה גרמה לך להרגיש נבוכה, וזה מאוד מובן. יחד עם זאת לא קפאת, לא נבהלת, ולא איפשרת לה להמשיך ולגרום לך לתחושות לא נעימות, אלא קמת ועזבת. וזה שיעור מאוד גדול עבור כולנו. לעולם אין שום צורך שניתן לאף אדם לגרום לנו אי נוחות, ולא משנה אם מדובר בבן או בבת. לא צריך סיבה ולא צריך תירוץ. אם יש לנו תחושה לא טובה - אפשר לקום וללכת משם.

2. עיצוב המיניות בגיל ההתבגרות

ניכר שאת חשה אכפתיות כלפי החברה, ומחפשת דרכים לכוון אותה לברר את העניין. אז חשוב לומר שבגיל 18 אנחנו לפעמים רק מתחילים להכיר את הצדדים המיניים שבנו, וזה תהליך מתמשך. זה שכרגע היא "נדלקת" על בנות, לא אומר בהכרח ש"זה מה שהיא" לתמיד. את יכולה לשקף לה את העובדה הזאת, אם את חוששת שהיא תמשיך לפעול על פי המשיכה הזאת, שאולי היא חושבת שמאפיינת אותה באופן חד משמעי ותמידי.

מיניות זה דבר רציני, ולכן אם רוצים לברר עליה ולדעת יותר, כדאי מאוד להתייעץ לא סתם עם כל אחת, אלא עם מישהי מוסמכת ומקצועית. אם היא תבחר לעשות צעד כזה, הדבר הטוב ביותר הוא לפנות אל פסיכולוגית מוסמכת, ולפתוח איתה את הנושא. אם היא מעל גיל 18 היא יכולה לפנות גם בלי ההורים. לפסיכולוגית יש כלים וידע שבאמצעותם היא יכולה להדריך איך להתחבר לצדדים שונים במיניות ובאישיות שלנו, וכך לקבל תמונת מצב ברורה יותר של עצמנו, ושל האופק שלנו. גם אם היא תגיע למסקנה שהיא באמת נמשכת לבנות - אין צורך להילחץ. יחד עם זאת, כדי שהיא לא תיתקל בלחץ חברתי או בתגובות מרתיעות, טוב שהיא תגבש התנהלות נבונה ושקולה מבחינה חברתית. וגם כאן הפסיכולוגית יכולה לסייע.

ושוב אני מדגיש: נטייה מינית היא דבר מורכב, ולא "שחור או לבן". וכשרוצים להתייעץ בנושא מורכב, כדאי להגיע למי שמבין ומיומן בנושא. אנחנו האנשים הפשוטים לא יכולים באמת לקבוע במבט מבחוץ מה עובר על החברה שלך, ו"מה היא צריכה או לא צריכה לעשות". זה בינה לבין עצמה, ומגיע לה לקבל את כל הכלים כדי לעשות החלטות שיביאו לה רוגע, אושר ושמחה. ודאי שזה מאוד לא נכון ולא הוגן לבייש או לפגוע בשום צורה בכל אדם על רקע של רגשות שהוא חש או נטייה מינית מסוימת, ואפשר ללמוד הרבה מאוד אנושיות והכלה מהאופן שבו את רוצה לעזור לחברה ולהיות שם בשבילה.

לסיכום: עברת מפגש חזיתי ומפתיע (אולי גם קצת מרתיע) עם חברה שחווה רגשות ומשיכה שונים מאלה שאת חווה ומכירה. התמודדת עם המפגש הזה באופן טוב מאוד, הלכת עם תחושת הבטן שלך, ועצרת את השיחה שגרמה לך אי נוחות, וזו מיומנות חשובה מאוד. במידה שהחברה תרצה לברר את הנושא (ויכול להיות שהיא לא תרצה, וגם זה בסדר), כדאי להתחיל את הבירור מול פסיכולוגית מוסמכת, ולא דרך אנשים שאינם כאלה. ודבר אחרון: כחברה, את בהחלט יכולה להסביר לה שאת לא רוצה לדבר על נושאים שקשורים במיניות אם זה לא נוח לך, ואת בהחלט יכולה להמשיך ולהיות פשוט חברה שלה, אם שתיכן תרגישו בנוח. ולפעמים עצם זה שיש מישהו שרואה אותנו, שאכפת לו מאיתנו, מאוד עוזר לנו להתמודד ולהרגיש טוב, וזה כשלעצמו דבר גדול.

אנחנו כאן לרשותך בכל שאלה גם בהמשך.

בהצלחה,

אוהד

כתבות נוספות