איבדתי חברה קרובה ומאז קשר ליצור קשר... מה לעשות?

שלום יקרה.

קודם כל איזה יופי שאת כותבת לנו. מעריכה ומחזקת אותך מאוד מכאן ושולחת לך הרבה כוחות במסע הזה!!

אובדן

אובדן הוא תהליך קשה וכואב. בעיניים אלוקיות אובדן הוא משהו ששייך ל-למעלה ממנו. הוא אינו מושג בשכל הפרטי. לא סתם התורה מתארת חוויות שונות לאובדן. יש את שתיקת אהרון, יש את זעקת איוב, אך התהליך הוא תהליך קשה וכואב בכל המקרים. אמנם התורה מוסיפה ומודעת לכך שהיציאה מאובדן היא תהליך הדרגתי. שימי לב שהתורה מצווה על שבעה ימי אבלות ולאחר מכן על חודש של מנהגי אבלות ואז עליה לקבר, ולאחר מכן שנה. כלומר היציאה מהאובדן היא איננה מיידית. היא תהליכית. היא ארוכה ודורשת זמן. התורה מודעת לכך ומציינת את החשיבות של תנועת ההפנמה והתהליכיות שנדרשות כאן.

שימי לב לאמץ אל הלב את התהליך, לא לנזוף בו ולא לנסות לקצר אותו. להבין ולהפנים שלכל זמן ועת. להבין שאובדן הוא תהליך, הוא משנה, מגדל ומעצים אותך והתהליך נעשה לאיטו.

צמיחה

יחד עם זאת, ש אירועים שהתורה אוסרת לדחות. קיום חתונה למשל אינו נדחה אלא רק בשבוע גם אם נפטרו הורים חלילה. גם אחרי מות בני איוב, ה' נוזף בו על אובדן החיים שלו. כלומר, אנו מודעים לכאב וחשים אותו, נותנים לו מקום אבל יחד עם זאת, תנועת הצמיחה אינה פוסקת לעולם. התורה מניעה את האדם שחווה אובדן לא לכבות בתוכו את כוחות החיים. חתונה מסמלת חיים, התחלה, בניין. שימי לב כיצד התורה מתייחסת למוות בכלל. מוות איננו תהליך פרטי. מוות הוא סיום תפקיד, הוא חלק אלוקי ממש שבו נשמה שהגיעה לעולם בזמנה המדויק מסיימת את תפקידה. הבנה כזאת גורמת לאובדן לא להיות אובדן סתמי אלא אובדן שלו יש נסיבה ומסובב.

תנועת הצמיחה שבאה במקביל עם הכאב היא חשובה ביותר. הכאב הוא אינסופי ועמוק, וכשהוא בא בפני עצמו הוא עלול לקחת אותנו למקומות מסוכנים ומייאשים. אנחנו צריכים להיזהר לא להשריש בתוכנו את הכאב חסר החיים, אנו צריכים לתת לכאב מקום כאפשרות לצמיחה. כדרך. הכאב אינו יכול להישאר בודד בפני עצמו, תנועת הצמיחה, החיים, המבט קדימה, חייבים לבוא יחד.

ריפוי

וכך גם קורה הריפוי. הוא מתחיל ראשית כל בנתינת מקום לכאב. תני לכאב מקום, תני לו ביטוי. את יכולה לכתוב אותו, לנגן אותו, לצייר אותו. אל תשאירי אותו אצלך, תביעי אותו. שתפי אמא או חברה קרובה אלייך בתחושות שלך, בגעגועים, בכאב.

ויחד עם זה, תאמיני. חזקי בתוכך יום יום את האמונה בהשגחת ה', בכוחות החיים שבך, בתפקיד המיוחד שלך, של הנשמה שלך שבאה לעולם ונצרכת דווקא עכשיו. אמונה בתהליך המסודר והמדוייק שבו העולם שלנו נע כבר כמעט 6000 שנה. תלמדי על זה, תקראי על זה, קחי לך ספר אמונה ותלמדי אותו. תתפללי לה', תדברי אליו את האמונה שלך בו, בטוב שלו.

אני מציעה לך בכלל לנסות לאמץ לך הרגל של כתיבת 3 דברים טובים שראית היום. זה יכול להיות דברים שראית בעצמך, דברים שהבחנת בהם בעולם או דברים טובים שקיבלת היום או שאנשים אחרים עשו. נסי להתבונן בטוב. להעמיק בו. אל תתני לו להיעלם אלא תני לעצמך לשהות בטוב שיש בעולם, בטוב שיש במערכות יחסים, בטוב שיש בך.

ובעיקר, תצאי. תעשי, תיזמי, תדברי. אפילו שזה קשה, תגיעי למפגשים חברתיים, לסניף, לתפילת ערב שבת. אל תברחי. תנסי לומר שלום, להגיד שבת שלום, ליזום הודעה לחברה. לאט לאט. כל פעם קצת עד שבע"ה הקשרים והאמון בקשרים יווצרו מאליהם. נסי להיות במסגרות חברתיות ולא לברוח אל הלבד. אמנם זו תקופה מאתגרת חברתית אבל עדיין כל אינטרקציה שכזו חשובה מאוד.

ולסיום, בכל זאת אני מציעה שאם את רואה שעדיין את חווה קשיים, אל תהססי מלפנות גם לעזרה מקצועית. יש המון אנשי מקצוע מקסימים שיוכלו לעזור. הם ממש מחכים לעזור לך בדבר שאותו הם עושים הכי טוב! זה מאוד טבעי וכדאי להיעזר בהם בעת הצורך. פנייה לייעוץ מעידה על כוח ועוצמה, ולא על חולשה. אם תרצי לחשוב איתנו בכיוון - נשמח לעזור ולכוון. מוזמנת לפנות אלינו במוקד הווטסאפ (052-468-3927), או הכי טוב בטלפון: 1599-5000-54, מ 7 בערב ועד 11 בלילה. מגיע לך לקבל כתף טובה ותומכת, ומאוד מגיע לך לא להתמודד עם זה לבד, ולהרגיש טוב יותר.

אני מאמינה בך מאוד יקירה, עוד תחזרי להאמין בחברות ובעולם ובה'. תאמיני בו, אני מאמינה ובטוחה בך מאוד.

מחכה ממך לעדכון,

ובהצלחה רבה.

נועה

מוקד חברים מקשיבים

(28)