שאל את הרב

משבר בחברות עם חברה טובה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 20/12/21 17:04 טז בטבת התשפב

שאלה

שלום!

הסיפור שלי הוא כזה, הייתה לי חברה טובה במשך לפחות 3 שנים. באמת היינו כל הזמן אחת עם השניה, שבתות היינו נפגשות, מדברות בשעות לא שעות ועוד מלא מלא דברים... שנה שעברה, אני מתחילה להרגיש שחברות הכל כך טובה הזאת מתחילה להתמוסס, לא עונה להודעות, שיחות, מתחילה להתעלם... ביחד עם זה היא מתחילה 'לחזק' את הקשר שלה עם חברה טובה אחרת שלי ועוד חברות אחרות שלה, דרך החברה הטובה אני מנסה להבין מה קרה והיא מסבירה שעבר עליה משהו, ואני כמו שאני מכירה אותה היא לא תעשה כזה דבר סתם אחרי שהייתה לנו חברות באמת כ"כ טובה.בסוף כמעט אחרי חצי שנה של סימני שאלה עם עצמי היא שולחת בקרירות שהיא לא מעוניינת בקשר הזה יותר... וזה קשה לראות מהצד שבחברות האחרות היא בוחרת יותר מאשר ממני כי כואב לי לראות שהחברות בנינו התפרקה ועם חברות אחרות היא כן מחזקת את הקשר...

השאלה היא מה אני עושה כדי להתגבר על התחושות האלה? ואיך אני אני מנסה להבין אותה?

נ"ב קראתי את התשובה לשאלה על החברה הנשואה שהועלה פה, אני אשמח שמי שענתה על השאלה הזאת תענה כי אהבתי את הכתיבה שלה, שמה הוא הודיה, תודה רבה!!

תשובה

היי ענבר יקרה.

אני חייבת להגיד שהשאלה שלך ממש נגעה לליבי. בתור אחת שיצא לה לראות מקרוב מקרים כאלה, אני יודעת עד כמה זה כואב ולא נעים.

אני גם רוצה לומר לך, שאני ממש מתפעלת מהמסירות שלך כלפי החברות הזו! מהניסיון להחזיר את החברות למצב הקודם או לפחות להבין מה קרה. זה כ"כ בוגר מצידך! אני מעריכה מאוד את כל הניסיונות שאת מתארת שעשית, ושולחת לך חיזוק גדול על הדרך בה בחרת לפעול עד כאן.

אז מה עושים עכשיו?

אפשר לנסות לברר שוב מה קרה ומדוע היא מתרחקת. אפשר לנסות לשאול אותה בצורה ישירה, אפשר לשלוח חברה משותפת שתשאל אותה. הייתי מציגה את השאלה יותר בתור שיתוף בתסכול שלי, יותר בתור ניסיון להבין אם יש משהו שהיא נפגעה ממנו. אני חושבת שחשוב להימנע מלפנות בטון שנשמע מאשים או משהו, על אף הקושי שבכך. זה קשה מאוד לא לכעוס, ואני גם לא מצפה שלא תכעסי. אני רק מציעה לעדן את הרגש בפנייה לחברה, כדי ליצור מרחב שבו אפשר לדבר בכנות ולשתף.

אבל, ממה שאת מתארת, נשמע שכבר ניסית לשאול ולבדוק מה קרה. לכן, לא בטוח שפנייה נוספת תועיל (להיפך- אולי היא רק תזיק). אם את מרגישה שזה אכן המצב, כנראה שמה שכדאי יותר לעשות עכשיו הוא פשוט לשחרר. זה קשה, אני יודעת. לא פשוט לשים מאחור קשר ארוך ומשמעותי ולהמשיך הלאה, אבל נראה שאין ברירה. יש משפט שאומר ש'צריך שניים לטנגו' , כלומר גם אם רק צד אחד לא מעוניין בקשר, זה הופך אותו לקצת לא אפשרי.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם התחושות?

1) חברויות אחרות:

נסי להתמקד בחברויות אחרות שיש לך, להתרכז בהן, להעצים אותן, לשמוח בהן.

2) הטוב שבי:

כתבי לעצמך רשימה של 10 תכונות טובות שיש בך, דברים שאת טובה בהם. תראי כמה טוב יש בך, ותזכירי לעצמך עד כמה זאת זכות להיות חברה שלך ומי שבוחרת בכך זוכה, אני בטוחה!

3) שמחה בדברים אחרים:

נסי למלא את עצמך בדברים משמחים אחרים- בתחביבים, בהתנדבויות, בעשיית טוב. במשפחה, בלימודים.

4) שיתוף:

שתפי אדם קרוב אלייך בתהליך שאת עוברת. אל תישארי עם זה לבד! דברי על זה עם אחד ההורים או אחת המורות, עם מדריכה או חברה טובה. לא סתם החכם באדם מנחה אותנו: "דאגה בלב איש ישיחנה" (משלי י"ב, כ"ה). שיחה כנה ואמיתית מורידה לנו אבן מהלב ומקילה עלינו את ההתמודדות.

5) תפילה:

שתפי את הקב"ה בתחושות שלך, כתבי לו או דברי איתו. ה' איתנו תמיד בכל דבר שאנחנו עוברים בחיים! כשנותנים לו להיכנס והולכים איתו יד ביד, זה עוזר לנו לחוות את התהליך בנחת ובאמונה.

איך אפשר לנסות להבין אותה?

זה בהחלט לא פשוט, אך הייתי רוצה להציע שתי דרכים:

1) נסי להתבונן על הדברים מהכיוון של החברה שמנתקת את הקשר:

1. האם יצא לך לייעץ פעם למישהי לקחת צעד אחורה בקשר עם חברה אחרת? אם כן, למה לדעתך זה היה צעד נכון?

2. האם יש לך חברה שאת היית זו שבחרת לקחת צעד אחורה בקשר? אם כן, האם את שלמה עם הצעד הזה? חושבת שהוא היה נכון? מה גרם לך לעשות את זה? איך החברה קיבלה את זה? מה עשית עם התגובה שלה? וכו'.

2) אם לא הצלחת להבין אותה (וזה לגמרי טבעי ולגיטימי), נסי להכיל את המורכבות גם בלי להבין אותה.

נסי לקבל את המצב כמו שהוא ולהתמקד בדברים אחרים, כמו שאמרנו קודם.

מאחלת לך שתמצאי חברויות טובות, הדדיות ובריאות שמשמחות אותך ונכונות לך.

מוזמנת לפנות שוב, אם יש משהו שלא מובן או אם יש לך שאלה נוספת (אפשר גם במוקד הטלפוני, בכוכבית 8298).

הודיה

(כ)

כתבות נוספות