מקבץ מהיר של 7 שאלות ותשובות באמונה: מוכנים?

שלום הלל.

שאלת כמה שאלות מאוד טובות, ומאוד גדולות. קצת צר לנו המקום מלהשיב עליהן כאן לעומק, מה גם שרבים מתחבטים בהן במשך זמן רב. במידה רבה, זאת בדיוק העבודה שלנו בעולם, לברר את משמעות הקיום שלנו, ללמוד, ולהבין טוב יותר. בשביל זה יש לנו את ארון הספרים היהודי, וכן אנשים חכמים שיודעים ללמוד וללמד.

לכל גיל ולכל שלב יש את הלימוד שלו, ולכל אחד - גם יש את הלימוד שמתאים לו. ולמצוא את הלימוד שמתאים לך כרגע - גם זו עבודה חשובה. שווה לברר את השאלה הזאת עם הצוות החינוכי בביה"ס, הורים, משפחה, מדריכות, או מישהו אחר שעליו אנחנו סומכים. מה שבטוח הוא שיש הרבה "לימודים" עמוקים ומשמעותיים שיכולים להיות עבורך מאוד מעניינים, בטח לאור השאלות שניסחת כל כך יפה.

בקצרה ממש:

1. אכן, לשמחתנו יש אלהים בעולם, והוא טוב ומיטיב לכל הברואים ובמיוחד לנו, עם ישראל.

2. האמונה בקב"ה טבועה בנו בעומק הנשמה. העבודה שלנו היא לקלף את הבצל הזה של היום יום, ולמצוא את הפן האלוקי בפנים שונים של חיי החול והגשמיות (כמו קידוש על יין, על חלות בשבת), וגם בעצמנו פנימה. כשאנחנו "עובדים" על האמונה שלנו ועל הערכים היהודיים, אנחנו גדלים, צומחים, מתחזקים, מחכימים, ומיטיבים יותר גם לעצמנו וגם לסביבה שלנו. "טוב לצדיק וטוב לשכנו".

האמונה בקב"ה היא לא כלי שנועד להיטיב לנו, אלא עובדה ממשית בעולם שאנחנו מכירים בה, ומתוך כך מתחממים לאורה. זה כמו לשאול: מה זה נותן לי להאמין בכוח הכבידה, או בחוק כלים שלובים. המציאות של הקב"ה לא באה "כדי" שיקרה משהו. היא פשוט קיימת. לנו יש את האפשרות להכיר בה לעומק, וכך להפוך לבני אדם מודעים ושלמים יותר, וגם מאושרים ומלאי משמעות.

3. קיום המצוות הוא המשך טבעי של האמונה, ולא "תוספת". זה כמו לשאול (להבדיל): למה לא מספיק להאמין שיש דבר כזה חיידקים? למה "בנוסף" לזה צריך לשטוף ידיים בסבון לפני שנוגעים באוכל? בגלל האמונה/הידיעה/ההנחה שיש חיידקים, ממילא ברור לנו שהגיוני לשטוף ידיים בסבון. כשאנחנו רוצים להתחבר למשהו גדול, זה לא תמיד פשוט. וככל שהחיבור מיועד להיות יותר חזק, כך כדאי לשכלל אותו. קל לחבר צינור לברז בגינה. אבל קשה יותר לתכנן ולבנות מכשיר שיחבר את המחשב שלנו לאינטרנט... ובכל זאת, זה יותר "שווה" מאשר צינור מים פשוט. המאמץ הזה שווה, כי אנחנו מתחברים למשהו גדול ומשמעותי. המצוות הן ה"טכנולוגיה" שמחברת אותנו לקב"ה, בפעולות ממשיות בכל יום.

4. כבר נאמר ש"חייב אדם לברך על הרעה כפי שמברך על הטובה". כי באמת, הכל קורה לטובה בעולם, אלא שלא תמיד אנחנו מסוגלים לעשות את החשבון המורכב הזה. ולכן כשלמרות שעלול היה לקרות לנו ח"ו משהו לא טוב, ופתאום בדרך נס הוא מתהפך לטובה, זה מרשים אותנו עמוקות. זה משאיר בנו רגש עמוק של תודה טבעית על הגורל ששפר עלינו, למרות שאולי באמת, היה צריך להיות אחרת בדרך הטבע. נס שמשנה מציאות טבעית באופן לא טבעי, הוא סיבה טובה לברך ולהתרשם. ממש כפי שאומרים בעולם "איזה מזל!" - אצלנו זה פשוט "איזה נס! ברוך השם".

5. למעשה אנחנו בהחלט יודעים שהשם מרוצה משמירת המצוות, שכן הוא זה שציווה אותנו לשמור אותן. ויותר מזה: במישור העמוק של הסיפוק שלנו עצמנו, גם אנחנו נבנים מזה, ומרוצים יותר כשאנחנו שומרים את המצוות, במיוחד כשאנחנו לומדים אותן, ומבינים יותר ויותר את ההיגיון שבהן לחיי היומיום.

6. בשאלה הזאת עסקנו לא אחת באתר. למשל כאן:

https://www.makshivim.org.il/answer?id=948222

7. התורה היא הכי נכונה, יותר מכל דבר אחר. אמנם חשוב ללמוד אותה לעומק, כי מה שנכון בה הוא המשמעות שלה, וכדי להבין אותה - צריך להשקיע וללמוד. אפשר לומר שהתורה היא סוג של מדריך למשתמש לאדם ולעולם שבו הוא חי. כשאנחנו קונים תנור, או טלפון, או מכונית חדשה, מקבלים איתה חוברת: הנחיות למשתמש. ממה להיזהר, מה עושה כל כפתור, איך להתגבר על תקלות, וכו'. התורה מלמדת אותנו ממה הכל התחיל, איך כדאי לנו לחיות כחברה אנושית, מה התפקיד של עם ישראל בעולם, ומה המשמעות (המעניינת) של כל מה שקורה. ככל שהחפץ שאנחנו קונים מורכב יותר (צעצוע לעומת מכונית, או משאית, או מטוס), כך הידע שנדרש כדי להפעיל אותו בצורה טובה וליהנות ממנו - יהיה רב יותר וקשה יותר להבנה. הרבה אנשים יודעים לנהוג במכונית - אבל כמה יודעים להטיס מטוס? ומי שיודע - כמה מגניב לו?

לימוד נעים!

אוהד