שאלה
הרב שלום,
אני כבר בת 29, היה לי אפילפסיה ממז קלה שזה אומר שלא היו רואים עליי התקפים וגם לא היו לי המון בכלל, הרב פירר אפילו אמר לי לא לעשות ניתוח ובכל מקרה עשיתי כי אני לא יכולתי להוציא רישיון.
לפני הניתוח ואחרי יש לי בעיה שקשה לי לזכור דברים שזה יותר בקטע של לימודים.
אני יכולה לזכור שירים, פגישות, מתנות, הכל.
אני זוכרת דברים מלפני 20 שנה ואף יותר.
רק מה שקשה לי זה ללמוד לדברים כמו קורס בפסיכולוגיה, וכאלה.
אני עם תואר 1 של מנע"ס עם המון תמיכה של ההורים בשיעורים פרטיים המון.
עבר כבר 4 וחצי שנים מאז הניתוח, עבדתי במוקד כעבודה זמנית והחלטתי שאני רוצה להתחיל לעבוד בעבודה שלט אתבייד בה ואהיה גאה בעצמי.
פוטרתי מ5 מקומות 4 מקומות לפני המוקד ועוד 1 אחרי המוקד.
אין לי כוחות נפשיים יותר, אני מתפללת המון, נוסעת לקבר רחל ולכותל כמעט כל שבוע.
עושה מה שהרבנית ימימה אומרת המון אבל כלום לא קורה ונמאס לי מהחיים.
מה צריכה לעשות?
חברתית קשה לי מאוד.
נ.ב אני הולכת לפסיכולוגית גם.
לגבי זיווג חלק אומרים לי שאני צריכה לצאת עם בחור שיש לו בעיות רפואיות ןזה פוגע מאוווד.
אני בריאה ב"ה ואין לי התקפים גם.
תשובה
שלום וברכה
הלוואי וידעתי.
כל כך הייתי רוצה למצוא דרך פותחת שערים בפנייך, ולאפשר לקום מתוך הכאב והקושי, אבל השערים האלה נסתרים מעינינו, ואנחנו יכולים רק לנסות לפצח את הסוד לפתיחתם מכיוונים שונים.
הדרך בה את הולכת עכשיו ברורה לך.
ובד בבד, כדאי לחשוב על עוד דרכים.
לדוגמה - אולי ייעוץ מקצועי כיצד לנצל את הכשרונות שלך ולהתגבר על הבעיות, שהלוא גם אדם שמתפלל צריך לעשות מעשים גם על הארץ, כדי ליצור כלים לקליטת הטוב שמלמעלה.
ואולי לימוד מקצוע מעשי, שאת מוכשרת בו, שהלוא אין עבודה כלשהי שמביישת את עושיה.
לאמור: נסי לחשוב על דרכים שלא הלכת בהן עד כה - לא רק על אלה שמוכרים לך היטב.
ובדרך כלל, כשמצליחים לפתוח שער כלשהו, לא משנה מאיזה סוג, מקבלים חיזוק גדול ועידוד, ועל ידי כך מצליחים לפתוח שערים נוספים.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב ובהצלחה גדולה. הרבה ברכות ואיחולים.